מאגר סיפורי מורשת

עד קץ העולם – סיפור משפחתנו- שושלת בית המלוכה הפורטוגזי

בשנת 1990 סיפר הסופר והמשורר יעקב אורלנד ברדיו כי בעקבות ביקור של הזמרת עמליה רודריגז הפורטוגזית שהוא צפה בהופעה שלה בארץ, התרשם עמוקות במיוחד מבלדה מסוימת אשר סיפרה את סיפורה הטרגי של אינס דה קסטרו, שהייתה בת לוויתה של אשתו של דון פדרו בן המלך הפורטוגזי, שאולץ להינשא לה בעקבות ברית שלום בין פורטוגל לספרד, בשנת 1340 בפורטוגל.

בעקבות השיר ששמע החליט יעקב אורלנד לחקור את הסיפור שמאחורי הבלדה. הוא נסע לפורטוגל לאלקובסה, שם נמצאים שני הקברים של אינס ושל דון פדרו זה מול זה בכנסיה מפוארת ועליהם נכתב "עד קץ העולם"

משם שם פניו לאוניברסיטה של קואימברה ובספרייה שם מצא אלפי מסמכים, מאמרים, סיפורים בלדות ושירים בנושא זה. הוא נפגש עם פרופסורים ועם כל מי שיכול היה להוסיף לו בנושא, ומכאן התגבש לו לאט לאט סיפור המעשה המדהים שיסופר להלן: 

אהבת קואימברה

בשנת 1340 אילץ מלך פורטוגל את בנו לקחת לאשה את בת מלך ספרד וזאת במחיר ברית שבין שתי הארצות. בקרב בנות לווייתה של בת מלך ספרד הייתה נערה יפהפייה בשם אינס דה קסטרו ודון פדרו התאהב בה נואשות. נולדו להם 2 ילדים. סיפור אהבה זה היה לצנינים בעיניו של המלך האב ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו שלח את בנו לשדה הקרב.

בעוד דון פדרו משרת בשדה הקרב שלח המלך האב שליחים להרוג את אינס 

עם שובו של דון פדרו משדות הקרב התברר לו את אשר קרה והוא נתקף במרה שחורה. כעבור מספר שנים נפטר האב המלך ודון פדרו ירש את כסאו. הוא ציווה להוציא את השלד של אינס מן הקבר, להושיב אותה על כיסא המלכה והכריח את כל הפמליה המלכותית להסתדר בטור אחד ולהתקרב אל כיסאה ולנשק את ידה. משם הלכה כל שיירת בית המלוכה כאשר דון פדרו ושלד המלכה המתה בראשם מרחק של 110 ק"מ לאלקובסה שם נקברה המלכה בסרקופג מפואר בתוך כנסייה אשר המלך הכין לה  וממש מול קברה הכין את קברו שלו גם הוא בסרקופג מפואר וכתב עליו "עד קץ העולם". 

ארונות קבורה אלו נמצאים עד היום באותה כנסייה והם אתר עלייה לרגל לאלפי תיירים וצליינים. שני ילדיהם נשארו בחיים והקימו משפחות. לימים, אחד מן הצאצאים, מונה למושל גואה שהייתה שייכת אז לפורטוגל. אורלנד שהתרשם עמוקות כתב בעקבות סיפורים אלו שאסף את המחזה "אהבת קואימברה" .

אינס לוין הנריקס דה קסטרו

הסיפור שלי מתמקד בבת דודתה של אמי ושל אחותה התאומה ושמה אינס לוין הנריקס דה קסטרו . אינס זו הינה צאצאית ישירה ומוכחת לאינס דה קסטרו עליה מסופר בבלדה של יעקב אורלנד . שרה סער באיילת השחר ואמי חנה אבישי שתיהן מהולנד אליה הגיעו יהודי פורטוגל עם הגירוש משם ומספרד, שהאזינה במקרה לתכנית ברדיו בשנת 1990, בה סיפר יעקב אורלנד את סיפורה של אינס הפורטוגזית, הרימה טלפון לאורלנד וסיפרה לו כי דודתה מצד אימה, שמה הוא אינס לוין הנריקס דה קסטרו והינה צאצאית ישירה לאינס דה קסטרו עליה סיפר. כמו כן סיפרה כי בידיה של אינס (בת דודתה) נמצאת טבעת חותם העוברת מדור לדור וכי היא הצאצאית האחרונה למשפחה בהיותה אלמנה וללא ילדים.

 הכתבה בעיתון

בשביל לקצר רק אספר כי אורלנד נסע לדודה בבלגיה שמע את סיפורה, קיבל ממנה את הטבעת הנמצאת כיום אצל בתו שמרית אור. בעקבות כל מה ששמע וראה, שלח לדודתי ולאמי את המחזה "אהבת קואימברה" ועליו הקדשה:

"לשרה וישראל סער, באיילת השחר, שהפכו לי את סדר הדברים כהלכתם, וצעפו הינומא יהודית, על קלסתר  פניה של אינס, בתודה על המהפך שחוללו בי ובאהבת קואימברה – יעקב אורלנד.

אוסיף ואציין רק כי סיפור זה עלה בעיתון "עתמול" בשנת 2001, בשם "עד קץ העולם" וכן בעיתון הקיבוצים גם הוא בשנת 2001, בשם : "לבבות ושלדים".

חומר רב ותמונות ניתן למצוא על כך בגוגל. וכן בספרייה הלאומית בירושלים בספרו המתורגם לעברית של יוסף בן עולייל. הסיפור כאמור ידוע ומסופר רבות אך מה שלא היה ידוע הוא כי אינס הייתה יהודייה אנוסה וזאת ניתן היה להוכיח אך ורק בזכות דודתנו אינס לוין הנריקס דה קסטרו מבלגיה. המסורת המשפחתית נשארה עד לפני כמה שנים עם מותה של אינס לוין הנריקס דה קסטרו בבלגיה.

העשרה

קישור לשיר של Am?lia Rodrigues – Coimbra

עמליה רודריגז: "עמליה רודריגז (בפורטוגזית: Am?lia Rodrigues, קרי: "אמליה רוּדְרִיגֶשׁ")‏ (נולדה ב-23 ביולי 1920 אך קבעה את תאריך לידתה ל-1 ביולי 1920 – 6 באוקטובר 1999) הייתה זמרת ושחקנית פורטוגזית. נחשבת לאחת מגדולי האמנים הפורטוגזים וסמל תרבות. כונתה לעתים "מלכת הפאדו", לאחר שבהופעותיה הפיצה את סגנון הפאדו ברחבי העולם".

קוימברה: "קוימברה (בפורטוגלית: Coimbra, הגייה- [ku??b??]) היא עיר שוק ומרכז מנהלי של מחוז קוימברה בפורטוגל. למרות שקוימברה שימשה כעיר הבירה של פורטוגל לזמן-מה, היא ידועה בזכות האוניברסיטה שלה (נוסדה ב-1290), השוכנת על פסגת גבעה נישאה – מהאוניברסיטאות המובילות בעולם הדובר פורטוגלית. העיר ממוקמת לגדת נהר מונדגו ונמלה פיגיירה דה פוש. בעיר גופה גרים כ-100,000 תושבים ובמחוז כ-430,000 (נכון לשנת 2001). ויקיפדיה

תשע"ו