מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עדנה הדיילת פורצת דרך

עם נכדתי, אריאל
עם הורי ואחי זאב
מאבק עבור הזדמנות שווה לנשים

נולדתי בירושלים בשנת 1941, בשכונת קטמון, שם גדלתי וביליתי את שנות ילדותי. בשנת 1945 נולד אחי הצעיר זאב. אבי, יעקב (יאשה) חזין, נולד במוסקבה בשנת 1897. אמי, חיה (קלרה) בונודו , נולדה בירושלים בשנת 1912, נצר למשפחת החת"ם סופר ודור שביעי בירושלים.

זכרונות ילדותי מורכבים מפאזל מיוחד של משחק עם ילדי השכונה, טעמים של בית ורגעים היסטוריים. זכורים לי המפגשים עם ילדי השכונה, היינו משחקים שעות ארוכות בקפיצה בחבל, קלאס, 5 אבנים, סוס ארוך, מחבואים ועוד משחקים רבים. זכורים לי גם הצלי של אימי והעוף המכובס של סבתי, מאכלי ילדותי.

בזמן מלחמת העצמאות נדדנו בין השכונות השונות של ירושלים וכשהסתיימה שבנו לשכונת קטמון, חזרנו הביתה. כשהייתי בת 6, הכריז דוד בן גוריון על עצמאות המדינה. אני זוכרת את השמחה הגדולה והריקודים המשותפים ברחובות העיר, פשוט אושר גדול ורגע שלא אשכח. השמחה הגדולה מהכרזת המדינה שכחה במהרה ופינתה מקומה להפגזות ויריות מצד הלגיון הירדני. המצב המסוכן גרם לי לאי נוחות גדולה, אך בתור ילדה לא זכור לי שחששתי, כנראה לא הייתי ערה להשלכות שעלולות להיות. אני בהחלט זוכרת את החשש והדאגה של הוריי שלא נסתובב בחוץ או נתרחק מהבית.

לצערי הרב, לאחר כמה שנים, בהיותי בת  12 בלבד, נפטר אבי. בעקבות המקרה, עזבנו את בית ילדותי ועברנו להתגורר בשכונת רחביה.

בנערותי, הצטרפתי לפעולות הצופים. היינו הולכים לעמק המצלבה, מדברים שם על נושאים שונים, שעניינו אותנו, וכמובן שמסיימים כל פעולה עם משחק. בערב היינו חוזרים לצריף של התנועה ומקנחים את הערב בריקודי עם.

לאחר שסיימתי תיכון, התגייסתי לצבא והתקבלתי ללהקת פיקוד צפון, שם שירתתי כשנה. לאחר מכן נאלצתי לעבור תפקיד ולהיות קרובה יותר לאימי כדי שאוכל לסייע לה, לאחר שחלתה והיתה זקוקה לי לצידה. התפקיד הבא שמילאתי, בשירותי הצבאי, היה מזכירה במועדון הקצינים, עד שנסגר גם הוא, עקב משפט אייכמן. את משך הזמן שנותר עד לשחרורי מהצבא, מילאתי בלשכת קצין העיר ירושלים.

%d7%a2%d7%9e1
התקדים המשפטי שנקבע בעקבות בקשתי לשיוויון נלקח מהספר נשים בישראל – לקסיקון בהוצאת עם עובד

כשהשתחררתי מהצבא, היה לי ברור שאני רוצה לראות עולם, לחוות, להריח ולטעום דברים נוספים. פניתי למשרד התיירות ונרשמתי לקורס דיילות אויר בחברה הלאומית אל – על. ידעתי שתפקיד זה יאפשר לי לחוות את החוויה במלואה ולהגשים את רצוני. משסיימתי את הקורס, התחלתי את עבודתי כדיילת וחוויתי עולמות ומקומות חדשים ומסקרנים.

לא פעם, נתקלתי בעבודתי באי שוויון בין גברים לנשים, בפרט בכל הנוגע לקידום בתפקיד, והחלטתי שיש לשים סוף להתנהלות זו ובשנת 1971 עתרתי לבית הדין לענייני עבודה נגד חברת אל – על, בדרישה לתיקון המצב ומתן הזדמנות שווה לדיילות. עד אותו הרגע, דיילות שנישאו או היו בהריון, לא יכלו להמשיך עוד בתפקידן. בשנת 1973 ניתן פסק דין תקדימי בו אושרה זכותה של הדיילת להמשיך ולהתקדם בסולם התפקידים כעמיתה הדייל, ללא קשר למצבה האישי וללא חשש שתפוטר.

בשנת 1977 נישאתי לאביגדור, שאיבד את אשתו בתאונת דרכים ונשאר לבדו, מטופל בשני ילדים קטנים, אודי ואייל. ביחד, הבאנו לעולם עוד שני ילדים, אסף וענבל.

הזוית האישית

סבתא עדנה: בשנת 1980 החלטתי לפרוש מעבודתי כדיילת ולהתרכז בגידול וטיפוח ילדיי ומשפחתי.

%d7%a2%d7%9e2
עם נכדתי, אריאל

מילון

חת"ם סופר
הרב משה סופר, נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה היהודית-אורתודוקסית. אבי משפחת סופר-שרייבר, המונה מאות צאצאים ובהם רבנים וגדולי תורה מפורסמים.

הלגיון הירדני
חטיבה צבאית שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת1921 .

עמק המצלבה
עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו. העמק והמנזר נקראו בשם זה, מכיוון שעל פי המסורת הנוצרית מעמק זה נלקח העץ ממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. עץ זה היה, על פי המסורת, עץ פלאי שהורכב מעצי ברוש, זית ואורן.

משפט אייכמן
משפטו של אדולף אייכמן התקיים בירושלים בשנים 1962-1961. זו היתה הפעם הראשונה שפרשת שואת יהודי אירופה נחשפה בפני גוף משפטי מוסמך על כול פרטיה, שלביה והיבטיה.

פסק דין תקדימי
במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.

ציטוטים

”"היה לי ברור שאני רוצה לראות עולם"“

הקשר הרב דורי