מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1963 עלינו לארץ,  כאשר חלק מהדרך הייתה באנייה עד נמל נאפולי שבאיטליה ומשם הטיסו אותנו לארץ.

ביקשנו להגיע לאשדוד כי הייתה כאן כבר משפחה שלנו, וקיבלנו את מבוקשנו. לאחר סידור כל  הניירת המתאימה  שיכנו אותנו בבניין חדש שעדיין היה בבניה ואפילו דלתות לא היו לו. כך חיינו תקופה מסוימת עד שלאט לאט הסתדרו העניינים, ואנחנו התחלנו להסתגל לחיים החדשים בארץ.

היה נחמד להתערבב עם השכנים שכולם היו יוצאי מרוקו.

הייתה לידינו מכולת של השכנים שהייתה צמודה לבית, ושסיפקה את הצרכים המידיים שנזקקנו להם. אחרי זה נשלחתי לחפש עבודה.  בתחילה שלחו אותי  לחברת "אשדוד" שטיפלה בגידול עצי תמר והעבודה הייתה השקיה, במשך רוב שעות העבודה.

כשנגמרה התקופה הזו, נתנו לי לעבוד "בצמר אוסטרלי" – מפעל שהיה קיים באשדוד והתמחה ביצוא צמר ארוז לחו"ל, כיום המפעל כבר איננו. העבודה  הייתה להכין צרורות של צמר והיה צורך לארוז כדי שזה יישלח לחו"ל.

כאשר הגיע הזמן להתגייס – התגייסתי לגולני גדוד 51 – מבין מייסדיו.

עבודתי בנמל

הנמל הוא מפעל ימי שנותן שרות לכל מי שדורש. אחרי שחרורי מצה"ל התחלתי לעבוד בנמל. בתחילת העבודה ההנהלה הכניסה אותנו להדרכה של סברות לאחר מכן התחלנו לעבוד באניות.

לאחר זמן מה היה מכרז לקורס ציוד מכני והתקבלתי לקורס, בתום הקורס התחלתי לעבוד על הכלים. במשך השנים עבדתי על כל הכלים האפשריים. אחר תקופה יצא מכרז למנהלי עבודה. זכיתי להיכנס לקורס ואני עובד כמנהל עבודה.

בתקופה של הסברות כל  העבודה הייתה ידנית, היו מגיעות אניות והיינו עושים משטחים של כל דבר מלט, סוכר… העבודה היתה  קשה בגלל החום של הקיץ שמחמם את האנייה.

בניית הנמל התחילה בשובר גלים. ואחרי כן בנו רציפים. אחרי הבנייה התחילו להיכנס אניות לרציפים על ידי גוררות של מחלקת ים, העבודה המשיכה להיות קשה מאוד, כי בכל עונה, קיץ או חורף היא התבצעה באנייה או בחוץ. אבל נעשתה גם מעניינת יותר בגלל ההתפתחות הטכנולוגית.

הזוית האישית

עידן: במפגשים עם סבא היה לי מאוד כיף, כי למדתי להכיר את סבא שלי הרבה יותר טוב, וגם לימדתי את סבא איך להשתמש במחשב. כל דבר שעינו יחד היה לי מאוד כיף.

סבא חנן: במפגש הראשון בינינו בבית הספר הרגשתי שאני חוזר כמה שנים אחורה, נזכרתי בהיותי ילד, כתות, בית ספר, אולם ספורט וכו'. היה זה זיכרון נפלא. לאחר מיכן התחלנו לעבוד על הסיפורים נהניתי מאוד ללמוד מהנכד שלי להשתמש במחשב, נהניתי לספר את הסיפור שלי והתרגשתי שעידן מתעניין ושואל שאלות מתוך סקרנות. אני חושב שהפרויקט הזה חשוב מאוד להנצחת הסיפורים והמורשת.