מאגר סיפורי מורשת

אמא שלי נולדה בשנת 1927 בעיר ויז'ניץ .

 

בזמנו הייתה עיר זו בגבולות רומניה ואחרי מלחמת העולם השנייה עברה לגבולות רוסיה, מה שנקרא חבל אוקראינה. העיר ויז'ניץ הייתה עיר עם עבר יהודי מפואר ועד היום יש שכונה בחיפה, חרדית עם יוצאי העיר וצאצאיה.

שנות ילדותה של אמי עברו בעיירה יהודית טיפוסית עם הווי יהודי טיפוסי, חיים בצניעות, על סף העוני. עוד בצעירותה למדה אמי תפירה ועזרה בפרנסת המשפחה.

כשהחלו רדיפות היהודים ברומניה גורשו היהודים מהעיירות שלהם למחנות הסגר, במקום שנקרא "טרנסניסטרה", המעבר היה בהליכה רגלית. רבים לא שרדו אותה. אביה הלך לעולמו בדרך. הצעירים והצעירות הצטרפו לתנועות נוער יהודיות שהכשירו אותם לקראת העלייה ארצה.

 

במחנה ההכשרה הכירה אמי את אבי שהגיע אף הוא במסגרת הגירוש מהעיר צ'רנוביץ. יחד הם עלו על אניית מעפילים בשנת 1948 בדרכם ארצה. אולם הבריטים ששלטו אז בארץ לא אפשרו לאניית המעפילים לעגון מול חופי הארץ וגירשו אותם למחנות הסגר בקפריסין. בקפריסין שהו כשנה וחצי במהלכה נישאו. את שמלת הכלולות תפרה סבתא קלרה מסדינים. סבא משה, לפרנסתו, תפר תחתונים מסדינים ומבדים ישנים ליושבי המחנה ובתמורה קיבל מוצרי מזון שונים וסיגריות.

 

לאחר מלחמת העצמאות נפתחו שערי הארץ והתאפשרה הגעתם לנמל חיפה. העולים הופנו למחנות עולים בעתלית ומשם הופנו למעברות ולצריפונים. כך הגיעו הורי ליישוב כפר אתא דאז. עם הגעתם לקריית אתא החלה סבתא קלרה לעבוד בבית החרושת "אתא" המפורסם ואילו סבא משה גוייס לשרות סדיר בצה"ל, לחיל הים. סבא שירת בשורותיו שנים רבות, לאחר שחרורו  המשיך לשרת, כאזרח עובד צה"ל עד צאתו לגמלאות.

 

לאחר שנתיים בקריית אתא בשנת 1951 נולדה סבתא שלי סבתא סימה. סימה נולדה בצריף בכביש ביאליק ורק לאחר ארבע שנים, הם  עברו לשיכון שנקרא אז "עולה חדשה".(רחוב נורדאו של היום). בעקבותיהם הגיעו לקריית אתא גם בני משפחותיהם ששרדו את השואה. אמא של סבתא קלרה לאה, אחיותיה מינה ושושנה ובעליהן. אחיה יעקב וכן אמא של סבא משה, רוזה ואחותו סוניה. בני המשפחה המורחבת התאקלמו בעיר מצאו תעסוקה בעיר ובסביבה וכך נולדו הילדים, נכדים והנינים, רובם ככולם מתגוררים עד עצם היום הזה בקריית אתא, גאים בעירם ובהתפתחותה המואצת במהלך השנים.   

משפחתנו קיימה כל השנים אורח חיים מסורתי תוך הקפדה יתרה על חגי ישראל, שמירה על השבת, ומסורת ישראל על כל גווניה. מאחר ובזמן עלותם ארצה לא הצליחו הסבים להביא עימם ספרי קודש, רכש סבא רבא ספר תפילות מיוחד עבור סבתא, כפי שמופיע בתחילת עבודתנו זאת. הספר עבר מדור לדור ומשמש עד היום את סבתי סימה.  הספר נכרך מחדש, לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים.

 

סבא משה וסבתא קלרה הלכו לעולמם בטרם עת בשנת 2000 והותירו אחריהם שושלת מפוארת של ילדים, נכדים ונינים, ששומרים על ספר התפילות המיוחד שסבא העניק לסבתא.

 

להמשך קריאה של הסיפור לחצו כאן