מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא חוה ושם משפחתי היה פהר, קראו לי חוה מפני שכשעליתי לארץ נתנו לכל העולים החדשים שם עברי. תאריך הלידה שלי הוא 6/2/1947, נולדתי בסלובקיה.

במלחמת העולם השנייה, אבי נלקח מביתו שבסלובקיה בשעת לילה מאוחרת למחנות עבודה שברוסיה, אליו הצטרפו גם כל יהודי העיר. במהלך העבודה במחנות העבודה, ביום חורף מושלג, אבי מצא בשלג ספר תורה קטן זרוק ומקומט, כמובן שהוא הרים אותו, הוא מאוד התרגש ולא ידע מה לעשות איתו, אבל מה שברור היה לו שהספר הזה צריך להילקח ואיכשהו להגיע לעיר הולדתו. הוא הלך עם הספר מספר ימים ושמר עליו מכל משמר בתוך התרמיל שלו.

לשמחתו, הוא נתקל בחייל סלובקי (לא יהודי) שהכיר אותו מעיר הולדתו והחליט שהדרך היחידה תהיה להציע לאותו חייל סכום של כסף ותמורת זה הוא ייקח איתו את ספר התורה, יביא אותו להוריו הביתה שבסלובקיה, אבא שלי הבטיח לו שברגע שהוא ימסור את הספר הוא יקבל סכום כסף גדול מסבא שלי.

אבא שלי לא היה בטוח שאכן החייל ייקח את הספר איתו כי באותה מידה החייל יכול היה לזרוק את הספר ולהנות מהכסף שקיבל, אך בסופו של דבר הספר הגיע לבית הוריו. כשהוריי עלו ארצה, אחד הדברים הראשונים שאבי עשה היה להפקיד את ספר התורה בבית כנסת, שם היה ראוי להיות.

עפר בני הבכור זכה לעלות לתורה ולקרוא מספר התורה את ההפטרה שלו. מאותו יום, כל משפחתי המורחבת מגיעה לבית הכנסת בשמחת תורה ורוקדת עם הספר.

הזוית האישית

סיפורו של חפץ זה תועד כחלק מתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר "אליאנס", חיפה.