מאגר סיפורי מורשת

אני רוצה לספר לכם סיפור מיוחד על ספר עתיק יומין שיש בו שלוש מגילות: שיר השירים, קהלת ורות. הספר ניתן לי על ידי אבי, שלמה כובשי  ז"ל.

בספר הזה כתובות בכתב יד שלושת המגילות, שקוראים אותן בשלושת הרגלים. משפחתי עלתה מתימן ושם בתקופה בה נכתב הספר, לא היה דפוס. הסופר שכתב את המגילות כתב הכל בכתב ידו. אבא שלי הביא את הספר מתימן כשעלה לארץ ישראל. ביחד עם ספר זה הביא אבא, גם של שירים מתימן של המשורר שלום שבאזי. את הספר של שבאזי, נתן אבי לאח שלי, הצעיר ממני למשמרת אצלו לפני שנפטר.

אני האח הבכור במשפחה קבלתי את הספר שבו כתובות שלושת המגילות. אבי ביקש ממני (סוג של הבטחה לדורות) שכאשר יעבור הזמן אסור יהיה לי למכור את הספר לאף אחד, אלא להעביר אותו לבן הבכור הבא בתור וכך הלאה והלאה לדורות הבאים – זאת היתה סוג של צוואה של אבי לדורות.לפי הדת, הספר המקודש יכול לעבור רק לבנים ורצוי לבכור. אסור להעביר לבנות.

כיום הספר אצלי, אני בן 85 . הספר שמור בכספת בבנק. אני מוציא אותו 3 פעמים בשנה, בשלושת הרגלים וקורא בו את המגילה המתאימה לאותו החג, כמו שציווה עלי אבא שלי.

אני הבן הבכור מחזיק בספר המקודש וכרגע בשלב זה של חיי לא יודע מה לעשות. אני לא יודע למי להעביר את הספר הלאה, כי אין לי בנים, אלא רק 3 בנות. התייעצי עם רבנים וגם עם אנשים שעובדים במוזאון ישראל. הציעו לי לתרום את הספר למוזאון, שם ישמרו עליו. הצעה נוספת היא למכור אותו ובכסף שאקבל לכתוב ספר תורה על שם אבא שלי, שלמה (סלימאן) ונוצרה עוד אפשרות, שאני אתן את הספר המיוחד, לאחד הבנים של גיסי וגיסתי, שהוריו נרצחו בכביש החוף, בפיגוע שכונה "אוטובוס הדמים".

מגילת רות

בימים אלה אני עדיין לא החלטתי מה לעשות ולא הגעתי להחלטה.

לסיכום: אני חושב שהספר של שלושת המגילות הוא הסגולה שלי והוא שומר עליי. השתתפתי בכל הקרבות בירושלים ובמלחמת העצמאות וברוך השם יצאתי מכל דבר בריא ושלם.

שמעון כובשי מעיין בספר המגילות היקר

הזוית האישית

שמעון כובשי מספר את סיפורו של ספר המגילות המיוחד לתלמיד אליהו מילר.