מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ספורי ראשית – פרשת הסרג'נטים

דורון ואבישי בכתת המחשבים
אבישי כתינוק עם משפחתו
מלפני לידתי וילדותי

רקע: תקופת המנדט הבריטי
לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם ארגון בינלאומי של מדינות שנקרא "חבר הלאומים". במהלך המלחמה כבש הצבא הבריטי את ארץ ישראל מידי השלטון התורכי-עותמני. אירוע חשוב נוסף בשנות המלחמה הוא הצהרת בלפור, הצהרת תמיכה של ממשלת בריטניה בהקמת בית לאומי יהודי בארץ-ישראל, שהופיעה במכתב שנשלח ב-‎2 בנובמבר ‎1917 משר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור אל לורד ליונל רוטשילד, מראשי הקהילה היהודית באנגליה. 
 
נוסח ההצהרה: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של עדות לא-יהודיות בארץ-ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".לאור זאת העניק חבר הלאומים לבריטניה מנדט על פלשתינה (א"י),שייפה את  כוחה לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת הבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל. הבריטים שלטו בארץ ישראל מ1917 עד מאי 1948.במשך השנים היו יחסים מורכבים בין הישוב היהודי לממשלת המנדט ובשנות המנדט האחרונות נעשו מאמצים לפגוע בצבא הבריטי כדי לזרז את סלוק השלטון הזר מן הארץ. לאחר שהבריטים תלו את שלושת לוחמי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל)  מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס שהיו אסירים ונמלטו מכלא עכו, חטף האצ"ל כתגובה שני סמלים (סרג'נטים) בריטים שנתלו ב"חורשת הסרג'נטים" בנתניה ביולי 1947 (מרווין פייס וקליפורד מרטין). השלטון הטיל עוצר על נתניה כדי להקל על אתור המבצעים מן האצ"ל.
 
עיינו בקישור המצורף: פרשת הסרג'נטים
את יוסי מלר הנזכר שם הכרתי לימים בנתניה כבעל חנות חמרי כתיבה..
  
ספורי האישי:
בחופשת הקיץ 1947, אחיותיי, רנה וזיוה, היו אצל דודנו יעקב שגר אז בנתניה. בעקבות הטלת העוצר אמי הייתה מודאגת ושלחה את אבא לברר את שלום אחיותיי. הוא הגיע עד בית ליד, פנה למפקדת המשטרה במקום בבקשה לאשור נסיעה לנתניה וסורב. בפחי נפש פנה לשוב הביתה ואז נקרא שוב למפקדה. הוא כבר דמיין שאולי חושדים בו ששמע בשהותו שם דברים שלא היה אמור לשמוע, ולהפתעתו אמר לו המפקד: "חשבתי שוב על בקשתך; אני נותן לך ג'יפ ושני שוטרים ללווי ויש לך שעתיים לבקר את הבנות ולשוב".
 
למחרת כתב אבא מכתב למערכת "הארץ" שפורסם תחת הכותרת "ברוגז רחמים זכרו". הכותרת שנתנה מערכת העיתון למכתב לקוחה מן התחנון, שהוא אוסף קטעי תפילה הנאמר לאחר תפילת העמידה בשחרית ובמנחה ברוב ימות החול בשנה. הנה חלק ממנה: אבינו מלכנו – אין לנו מלך אלא אתה. ברוגז – רחם תזכור, ברוגז – אהבה תזכור, ברוגז – תמימות תזכור. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך, והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. יש לזכור שכמו בכל קבוצת בני אדם נמצא גם בקרב  אנשי המשטרה והצבא הבריטים בתקופת המנדט אנשים טובים , בינוניים וגרועים.
 
תמונה 1
 
הלקח שלי מספור זה הוא להשתדל ולהתנהג בצורה אנושית בכל הנסיבות. במסכת אבות פרק ב' נאמר "ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש", ואני מחזק ואמור "היה אדם בכל עת ובכל מקום"..
 
אמי נוסעת ללדת אותי
כאשר הגיעה שעתי להוולד לוו את אמא שני צנחנים בריטיים (שזכו בכינוי הגנאי "כלניות" בשל הכומתה האדומה שחבשו) למקרה שהבטן והחזה אינם אותנטיים ומשמשים להברחת נשק ותחמושת, אחד האמצעים המקובלים על אנשי המחתרות. וכאשר נולדתי במשקל 4 ק"ג אמרו הכל "איזה טרוריסט גדול נולד". פתק מבית החולים מאותם ימים מגדיר את הפרמטרים שלי כך: "התינוק לוביץ', נולד 4.000 משקל נוכחי 3.800 מקבל יניקה כל 4 שעות".ברשותי, כמובן, תעודת לידה של ממשלת פלשתינה-א"י בשלוש שפות- אנגלית, עברית וערבית. א"י היא ארץ-ישראל- הבריטים לא הסכימו לפרט עוד במסמכים הרשמיים, ולכן השם "איה" היה מאוד פופולרי באותה תקופה. בקישור לשירונט: השיר "איה": "במשעול הרץ הגייאה ,ראינוה, ידידי, במושב קראו לה איה (איה) ובגדוד קוראים לה אי". 
 
אלי-דוד בדש, מכניס האורחים
מי שידע להתהלך מצוין עם הבריטים היה בן-דודו של אבי, אלי-דוד (אליהו דוד בדש). הוא שמש מוכתר המושבה כרכור. מאחר שחי תקופה מסוימת באנגליה ידע לשוחח עם הבריטים בשפתם, להזמין אותם לפייב-או'קלוק טי כדי לטפח יחסים טובים.
 
אכן, הודות לקשריו הצליח למשל, לשחרר את משה דיין ממעצר בסי.איי.די. (הבולשת) בחיפה אצל מייג'ר קונקווסט הידוע לשמצה. קשרים אלה הועילו גם באירוע שונה לחלוטין – שוטרים בריטים השתתפו ביציקת הגג לבית הכנסת בכרכור. ביתו של אלי-דוד עמד בלב המושבה מול בית הספר והוקף בפרדס רחב ידיים שלא היה גזום למשעי כמקובל היום ועל כן משנכנסת לפרדס חשת כאילו במעבה יער.
 
בין סגולותיו יש לציין את הכנסת האורחים שבאה לביטוי סמלי בעובדה שלביתו הייתה דלת בכל אחת מפאות השמיים. האיש היה גם בשלן מעולה. גולת הכותרת של חג הסוכות הייתה ישיבה בסוכה הגדולה והמפוארת שבנה במרפסתו.         
  
תמונה 2
  
 
מעלת העבודה והעזרה ההדדית        
אבא היה איש עמל מנעוריו וממנו למדתי לכבד את העבודה, בייחוד עבודה עשויה היטב. המחמאה הגדולה מפיו הייתה "בעל-מלאכהיש" היינו "עשוי במקצועיות". רוב הזמן היה לבוש אמנם בגדי עבודה אבל כאשר התלבש לאירוע לא היה אלגנטי ואסתטי ממנו. את זאת לא כל כך ירשתי, לפחות בתחום העניבות. אבא היה נדיב ורגיש, אולי אף בעודף, ולעתים קרובות הרגש הכניע אצלו את השכל, אני זוכר אותו חוזר מיום עבודה עם ידיים צרובות ומבוקעות ממלט ומסיד ומיד ניגש לגרז אותן ב… מרגרינה. מי הכיר אז קרמים למיניהם (מעניין מה עושים היום פועלי בנין להגנת ידיהם).
       
לאחר נישואי בת דודי נחמה (חמי) עם דוד גרדוס אבא ואחיו יעקב בנו את ביתם בשכונה שכנינו "קבצנסק".  (התואר "קבצנסק" הוענק, לשכונה בה התגוררו הפועלים העבריים שהגיעו למושבה, בחיפוש אחרי עבודה אצל אנשי אחוזת לונדון, בעלי הקרקעות והבתים). בתקופה זו התגורר הזוג הצעיר בחדר הגדול בביתנו. לימים, לאחר שאמי נפטרה, העניקה נחמה בית חם ומארח לאבי האלמן בכל עת.

מילון

-לאָז אָפ -אָט אזוי
-עזוב כך בדיוק

פרשת הסרג'נטים
היא פרשת חטיפתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל ותלייתם ב"חורשת הסרג'נטים" בנתניה במהלך חודש יולי 1947, שנעשו כתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל על ידי הבריטים. פרשה זו עוררה הד תקשורתי נרחב, ספגה גינויים מחוגים רבים בעולם היהודי, הביאה לרצח חמישה יהודים כנקמה והוליכה לפרעות כנגד יהודים בבריטניה. לפי היסטוריונים אחדים, הפרשה גרמה לבריטים להפוך נחושים יותר בהחלטה לוותר על המנדט‏, אך במקביל חיזקה דעת קהל שלילית כלפי היישוב היהודי‏.

ציטוטים

”עלינו להשתדל לחיות חיים ראויים ובעלי משמעות ולהתנהג בצורה אנושית בכל הנסיבות“

”"ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" - מסכת אבות פרק ב'“

הקשר הרב דורי