מאגר סיפורי מורשת

סעדיה נולד בתימן בשנת 1934 למשפחת עוקבי.

סעדיה הנו הבן השני למשפחה המונה 7 נפשות 5 בנים ו- 2 בנות.

סעדיה למד אצל המארי בילדותו ומאוד אהב את שיעורי התורה. הוא הקפיד מילדותו ללכת עם אביו לבית הכנסת לספוג את דרך אבותיו.

החיים בתימן היו דרך משמעותית בעבורי מספר סעדיה, למדתי אצל רבותיי מהי צניעות וענוה ומהי הסתפקות במועט. אחד מהמצוות העיקריות שסעדיה הקפיד בהן היא כיבוד הורים, וכך אמר לנו סעדיה, מעולם לא התווכחנו או המרנו את דברי ההורים, המצווה הזו היא גדולה וחשובה וגם אתם צריכים להקפיד על כך מסכם סעדיה.

כמו כן סעדיה מספר לנו שאהב לשחק כדורגל אבל הקפיד שמעולם זה לא יהיה בשבת או על חשבון הלימודים. סעדיה נזכר בימי ילדותו בתימן ואמר ששם בתימן לא היה גן, כולם הולכים למארי ללמוד, לקרוא ולכתוב.

הדבר הכי משמח עבורו היה יום חתונתו, ההתרגשות היתה גדולה מאוד. הוא התחתן עם בת דודו.

לעומת זאת מספר סעדיה עד כמה היה עצוב לו כשהיו פוגעים בו כשהיה ילד קטן.

סעדיה עבד בתחום התפירה בעבודה זו עבד כ- 35 שנה, כמו כן זמן קצר עבד במאפיית עינת.

מאז עלייתו לארץ לא עזב את הארץ למרות שלסעדיה נולדו 7 ילדים, 22 נכדים. 3 נינים.

מאז יציאתו לפנסיה גר עם אשתו בביתו הצנוע בראש העין וממשיך לעסוק בתורה בדבקות.

הזוית האישית

הסיפור סופר במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבי"ס רמב"ם, ראש העין. המורה המוביל – חננאל קייסי.