מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור עלייתו של סבא יהודה (לייבל'ה)

ספיר דויטשר וסבא
סבי, יהודה דויטשר בידי אימו
עלייה והגשמה בארץ ישראל

סיפור של משפחתי

שמי ספיר דויטשר, אני בת 13 וחצי מנתניה – עיר הולדתי. לאבי קוראים דורון ולאמי קוראים רויטל. יש לי 3 אחים: אופיר בן 23, הוא לקראת סיום השירות הצבאי. עומר בן 20, משרת בצבא ורועי, אחי הקטן, בן ה- 8, לומד בכיתה ב' בבית- הספר 'רועי קליין'. לסבתי מצד אבא קוראים שפרה ולסבי קוראים יהודה – עליו עשיתי את עבודת השורשים. להם 4 ילדים: דורון- אבי, איתמר, יצחק ואיתן. לסבתי מצד אמא קוראים חנה ולסבי קוראים שלמה. להם 3 ילדים: רויטל- אמי, יאיר וזיוית. לכל הדודים שלי יש ילדים. אני לומדת באולפנת 'צביה' בהרצליה, והשנה, תשע"א, אני לומדת בכיתה ח'.

אני בת להורי דורון ורויטל דויטשר ,אבי דורון בן ליהודה ושפרה דויטשר, מכפר הרא"ה.

  • יהודה דויטשר נולד בהלברשטט, גרמניה, 1936, להוריו יצחק והניה. עלה לארץ ישראל ב- 1937.
  • יצחק דויטשר נולד ב- 1902, בסטניסלב, גליציה. (כיום אוקראינה). יצחק גדל במשפחה חסידת ויזניץ'. בילדותו היגרה המשפחה לעיר דורטמונד בגרמניה.
  • הניה דויטשר, לבית פרמינגר,נולדה ב- 1906 בעיירה סמוכה ללייפציג, גרמניה. לאביה יהודה-לייב ואימה ייטי. מוצאם מהעיר בוטשאטש בגליציה.אביה שלהניה נפטר בצעירותו ואמה עבדה לפרנסתה כמנהלת משק בית של אכסניה יהודית בעיר הלברשטט, בבעלות בנדט (ברוך) אייזנברג. מאוחר יותר נישאה אמא של הניה לבנדט אייזנברג.
  • הניה ויצחק דויטשר נישאו ב 1931 בהלברשטט. התגוררו באכנסיה עם נשואיהם. נולדו להם 2 בנות, אסתר וחוה,ובן, יהודה, סבי. בעקבות עליית הנאצים לשלטון והחלת חוקי הגזע כנגד יהודי גרמניה, יצחק והניה דויטשר עם ילדיהם חוה ויהודה (אסתר נפטרה כתינוקת) עלו לארץ ישראל ב 1937.
  • יצחק דויטשר ניחן בכישורים טכניים, ובנושא החשמל בפרט. עובדה זו אפשרה לו לקבל סרטפיקט עליה לארץ ישראל כבעל-מקצוע חיוני עם משפחתו בתקופה בה השלטון הבריטי בארץ ישראל הגביל מאוד את כניסת יהודים לארץ.
  • ב- 1940 יצחק דויטשר גויס לצבא הבריטי. במשך כל שנות מלחמת העולם השניה שרת כחשמלאי מטוסים בחיל האוויר הבריטי במצרים, באזור המדבר המערבי (גבול לוב של היום): אל-עלמין, בנגזי, טוברוק.
  • בסוף 1944 יצחק דויטשר שוחרר מהצבא הבריטי, וחזר לביתו בכפר הרא"ה, ועבד כחשמלאי ושרברב.
  • שפרה נולדה בפתח תקוה, 1942, להוריה דוד-דניאל ושרה אורבכר.
  • דוד-דניאל נולד ב- 1899בעיירה קיפינהיים, גרמניה. עלה לארץ ישראל בשנת 1933, בעקבות עליית השלטון הנאצי בגרמניה. רוב חייו עבד כאופה במאפיות.
  • שרה אורבכר, לבית אימטובסקי,נולדה ב- 1906 בביאליסטוק, פולין. עלתה לארץ ישראל ב- 1934.
  • יהודה ושפרה דויטשר נישאו בשנת 1960. נולדו להם ארבעה בנים: דורון, איתמר, יצחק ואיתן.

מצד אימי, רויטל:

  • בת לשלמה וחנה המר, מחדרה.
  • שלמה המר נולד בחדרה, ישראל, בשנת 1937, להוריו יצחק ושרה.
  • יצחק המר נולד ב- 1907 בראדומסק, פולין. עלה לארץ ישראל ב- 1935, לחדרה.
  • שרה-רבקה המר, לבית קולבסקי, נולדה ב-1912 בעיירה רוטקי-קוסקיליד ביאליסטוק, פולין. עלתה לארץ ישראל ב- 1936.
  • יצחק ושרה נישאו בתחילת בשנת 1937, בחדרה.
  • ליצחק ושרה נולדו 3 ילדים: שלמה (סבי), אברהם ואסתר.
  • יצחק המר עבד כקבלן צבע. שרה המר עבדה בתחילה בעבודה חקלאית בפרדסים של איכרי חדרה, לאחר מכן כתופרת.
  • חנה המר, לבית קירשבוים, נולדה בכפר-פינס, ישראל, בשנת 1942, להוריה ישראל וזהבה קירשבוים.
  • ישראל קירשבוים נולד בלודג', פולין. עלה כרווק לארץ ישראל ב- 1933. בתחילה עבד כנגר בטכניון בחיפה. בהמשך הצליח לרכוש חלקת אדמה בכפר-פינס.
  • זהבה קירשבוים נולדה בעיירה לוקוב, פולין. עלתה עם הוריה לארץ ישראל ב- 1936. התגוררה בחדרה. להוריה היתה חנות רהיטים.
  • ישראל וזהבה נישאו ובנו את ביתם בכפר-פינס. התפרנסו ממשק חי: לול, פרות. ישראל גם עבד כשכיר במפעל עץ-לבוד בקיבוץ משמרות.
  • לישראל וזהבה נולדו 4 ילדים: חיים, אילנה, חנה (סבתי)ויעקב.

מקור ומשמעות שם המשפחה:

'דויטשר' (Deutscher) משמעו 'גרמני' בשפה הגרמנית. השם מעיד על מוצא המשפחה לפני הרבה מאוד דורות, כאשר המשפחה היגרה מאזור דובר גרמנית לאזור אחר באירופה, לאיזור מזרח אירופה, שם היו ריכוזי יהודים גדולים מאוד במאות השנים האחרונות, החל מסוף המאה ה- 16.

שם המשפחה 'דויטשר' היה נפוץ מאוד בריכוזים יהודיים במזרח אירופה, באזורים שהיו אז תחת שלטון ממלכת פולין הגדולה, שבסוף המאה ה- 16 ובמהלך המאה ה- 17 התפרסה על אזורים עצומים במזרח אירופה. באותם שנים היתה הגירה מסיבית של יהודים רבים מאשכנז לפולין, כי הפולנים היו מעוניינים לפתח את מדינתם והיו נכונים לקלוט את היהודים בארצם.

סיפורו של סבא יהודה

תמונה 1

במשפחת הורי אבי,יהודה ושפרה דויטשר, בכפר הרא"ה: יהודה דויטשר, בעקבות אביו, עבד במשך עשרות שנים כחשמלאי ושרברב בכפר הרא"ה. שפרה דויטשר הקימה את ספריית הילדים בכפר הרא"ה, ובמשך שנים רבות שמשה כספרנית, בהתנדבות. בהמשך עברה לעבוד כמורה במוסדות חינוך בכפר הרא"ה: מוסד עליית הנוער בן-יקיר וישיבת בני-עקיבא. כמו כן במשק המשפחתי היה פרדס של פרי הדר: קלמנטינות ותפוזים.

 

תמונה 2

 סבא יהודה דויטשר, על הידיים של אימו, הניה דויטשר, בחצר האחרוית של הבית. 1937.

תמונה 3

סבי, יהודה דויטשר ואחותו חוה עם מר וילי קאלם (Wiliy Calm), יהודי תושב השכונה. וילי קלאם היה, יותר מאוחר, השריד האחרון לקהילת הלברשטט. ניצל במלחמה, המשיך לגור בעיר עד 1959.

תמונה 4

שרידי בית הקברות היהודי בהלברשטט, 1990

תמונה 5

השריד האחרון לקהילת הלברשטט

תמונה 6
אופי החיים בכפר, מושב עובדים דתי של הפועל המזרחי, משלב חיי תורה ועבודה. במשך השבוע ההורים עמלים לפרנסתם, הילדים מעורבים בעבודת המשק החקלאי – השקיה, קטיף הפרי בחורף, קמים מוקדם בבוקר לתפילת שחרית בבית הכנסת,מנחה וערבית בערב. בשבתות וחגים מתכנסים כל תושבי הכפר לתפילות חגיגיות ושיעורי תורה בבית הכנסת. כל הילדים ובני הנוער נוטלים חלק בפעילויות סניף בני עקיבא במקום.

אבי, דורון, ככל ילדי הכפר, התחנך בגני הילדים ובבית הספר היסודי הממ"ד בכפר הרא"ה. את לימודי התיכון למד בישיבה הטכנולוגית כפר סיטרין, ליד חיפה. גם אחיו של אבי למדו בישיבות המשלבות תורה ומקצועות חול – מדרשית נועם בפרדס חנה, ישיבת טכנולוגית בפתח תקוה, ישיבת בני-עקיבא בכפר הרא"ה. אבי התגייס לצבא בשנת 1979. שרת בתפקידים טכניים במספנות חיל הים.

במשפחת הורי אימי, שלמה וחנה המר, בחדרה: שלמה המר עבד במשך כ- 40 שנה במשרדי מס-הכנסה בחדרה. חנה עבדה כמורה בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי בשכונת גבעת אולגה, במערב חדרה. גם משפחת המר בחדרה, כמשפחת דויטשר בכפר הרא"ה, מקיימת אורח חיים דתי המשלב חיי תורה ועבודה, כשבית הכנסת משמש כמקום ההתכנסות הקהילתי בשבתות וחגים. אמי, רויטל,התחנכה בגני הילדים, בית הספר היסודי ועד סוף התיכון הממ"ד בחדרה. אמי שרתה שנת-שירות-לאומי במרכז שפירא (ליד קריית מלאכי), כסייעת חינוכית בבית הספר.

משוב: למידת החקר חשפה אותי להרבה מידע על תולדות המשפחה שלי, ובפרט העבודה המעמיקה על חקר תולדות דמות מהמשפחה – בזכות כך זכיתי להכיר לעומק את תולדות חייו של סבי, יהודה דויטשר, יחד עם הכרת ההיסטוריה האישית של שאר הסבים והסבתות במשפחה, של הוריהם, שכולם עלו מחוץ לארץ, לארץ ישראל, ובנו כאן את ביתם ואת משפחתם.

ניתן לקרוא בהרחבה בקישור לבלוג מורשת ישראל, משרד החינוך

מילון

סליק
הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנה ארגון "ההגנה" סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות

ציטוטים

”עזבנו את גרמניה בשנת 1937, למדתי לאט לאט עברית, היה לי קושי גדול מאוד“

הקשר הרב דורי