מאגר סיפורי מורשת

סיפור עלייה של סבא וסבתא

סבא וסבתא שלי עלו לאץ ישראל בשנת 1979 בעקבות ההורים שלהם שעלו שנה לפני. סיפור העלייה שלהם היה גדוש בהמון קשיים. הקושי הראשון היה בעזיבת המקום בו הם גדלו והרגישו בנוח. סבא וסבתא לא ידעו מה יחכה להם בארץ החדשה והתכוננו היטב. הם קנו כל מיני מוצרים ושלחו אותם לארץ בקונטיינרים גדולים. סבא וסבתא מכרו את המוצרים בארץ ומהכסף שירוויחו חיו בתקופתם הראשונה בארץ.

גם ההגעה ארצה לא הייתה פשוטה. טיסה ישירה ארצה לא עמדה על הפרק, אז עולים חדשים היו צריכים להגיע לישראל דרך רומניה. שם הם חיכו  לקבלת אישורים מיוחדים וטיסה לישראל. אני מתאר לעצמי את המעמד והקושי הכרוך בכך. זוג עם שני ילדים קטנים בני 3 ו-9 (אבא שלי ואחותו) מטלטלים ממקום למקום בארץ זרה ללא תמיכה מאף אחד וללא שפה, בחוסר מודעות  מוחלט. רק אחרי מספר שבועות הם קיבלו אישורי עליה לארץ. בנמל התעופה כבר חיכו להם נציגים ממשרד הקליטה שניפקו להם תעודות זהות חדשות עם שמות מוזרים והפניות לאזורים בארץ. סבא וסבתא שלי ביקשו להגיע לאשדוד כי ההורים שלהם כבר גרו שם.

סבתא סיפרה לי שאז אשדוד הייתה עיר קטנה ושוממה, לא היו הרבה אזורי מחיה והיה המון חולות.

בעקבות עלייתם של סבא וסבתא שלי, עלו ארצה גם האחים והאחיות שלהם והמון חברים משותפים שלהם.  המשפחה התרחבה. אבא שלי מספר לי שכשהייתי  קטן, כל יום שישי ושבת בני המשפחה היו נפגשים ומעבירים חוויות משותפות מהשבוע שעבר וכך החוויות והסיפורים האלו עברו אלי ואל אחותי.

הקושי הנוסף היה השפה. סבתא שלי הלכה ללמוד עברית באולפן כדי שהיה לה יותר קל למצוא עבודה וסבא שלי הלך לעבוד כדי שיוכל לפרנס את המשפחה. בתקופה הזו סבא שלי עבד בשתי משמרות. עם הזמן סבא התחיל לעבוד בתעשייה האווירית. סבתא שלי סיימה אולפן ומצאה  עבודה בדלתא טקסטיל, בתור מנהלת חשבונות, כי זה היה המקצוע שלה עוד ברוסיה.

מעבר לכך, סבא שלי גם התגייס לצבא ושירת בתור איש מילואים בחיל הנדסה והשתתף במספר מלחמות לא קטן כדי להגן על  מדינת ישראל.

כך עם הזמן, והמון עבודה קשה, הם עבדו וחסכו כסף וקנו דירה באזור ח' ליד ההורים שלהם. עד עצם היום הזה, סבא וסבתא שלי גרים באשדוד. אני אוהב מאוד להתארח אצלם.

הזוית האישית

היה לי כיף לעבוד עם סבתא ולשמוע סיפורים מילדותה שלא ידעתי.