מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור עליה של שמעון

שמעון גבאי החביב
ינון ונדב מראיינים את שמעון במרכז יום
שמעון גבאי

קוראים לי שמעון גבאי, נולדתי במרוקו בשנת 1935. עליתי ממרוקו לארץ ב-1953. השתמשתי בכל האמצעים כדי לעלות לארץ, גם במטוס, גם באניה, וגם ברגל.

בעברי הייתי בכמה מלחמות שבהן כמעט נהרגתי. נלחמתי במלחמת ששת הימים.

פעם אחת הלכתי לתפוס איזה ערבי שגנב פרות, תפסתי אותו. שמנו אותו בג'יפ ואז הסתובבתי אחורה והוא ברח מהדלת האחורית.

אחרי זה חיפשנו אותו הרבה מאוד זמן בסוף תפסתי מישהו הוא לא אמר כלום עד החקירות בצבא.

ופעם אחרת קיבלתי חנוכיה. קראו לי לאנשהו, וכשחזרתי גנבו לי את כל הדברים, כולל את החנוכיה.

מאד הצטערתי שהביאו לי את החנוכיה כי זו חנוכיה שהעבירו לי מדור לדור וזו הייתה המזכרת שלי מהמשפחה.

אני אוהב לאכול כל מיני בשרים ושתיה חריפה.

אני מגיע למרכז היום מולדת, ואוהב לשחק ולקרוא עיתון.

יש לי 4 ילדים, 2 בנים ו-2 בנות, 11 נכדים ובעזרת השם, עוד מעט נינים.

כשאני שומע את השיר שבחי ירושלים, זה משמח אותי כי אני נזכר שפעם ירושלים לא הייתה שלנו ועכשיו כן, ב"ה.

מאד שמחתי מהמפגשים האלה אתכם, פעם אחת אפילו לא הרגשתי טוב אבל אמרו שחשוב להגיע, ובאמת הגעתי והיה לי טוב.

בהתחלה לא ממש הבנתי למה אתם באים אלינו ולמה צריך שילדים יבואו למבוגרים

אבל בסוף אני מבין שזה ממש חשוב וכיף לספר לכם ושידעו בדורות הבאים מה עשינו.

הזוית האישית

שמעון – מאד שמחתי מהמפגשים האלה אתכם, פעם אחת אפילו לא הרגשתי טוב אבל אמרו שחשוב להגיע, ובאמת הגעתי והיה לי טוב. בהתחלה לא ממש הבנתי למה אתם באים אלינו ולמה צריך שילדים יבואו למבוגרים אבל בסוף אני מבין שזה ממש חשוב וכיף לספר לכם ושידעו בדורות הבאים מה עשינו.

מילון

שבחי ירושלים
שיר שהלחין אביהו מדינה והיה לשיר מאד משמעותי

ציטוטים

”מה שעושים צריך לעשות ברצינות ובמדויק“

הקשר הרב דורי