מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא מספרת

סלפי שלי עם סבתא
מטחנת קפה בת יותר מ150 שנה
ילדותי בקיבוץ

סבתא ענת (אברהמי-וינבר), נולדה בארץ בשנת 1954, בקיבוץ רגבים. סבתא ספרה שרוב הזמן היא בלתה עם ילדים, חברים מהכיתה שלה בבית שנבנה עבור הילדים. בבית הייתה להם כיתה, חדר אוכל קטן עבור הילדים, חדרי שינה וגינה מסביב לבית. במהלך היום הילדים למדו ובחלק מהזמן ניקו את הבית. בצהריים עזרו בענפי הקיבוץ כמו, בבתי הילדים, בתי תינוקות וגני הילדים, בפרדס, ברפת, במטבח, אחרי הצהריים היא וכל שאר הילדים הלכו לבית של ההורים. בבית ההורים סבתא נפגשה עם אחותה, עם האחים שלה ועם חברים. יחד הם שחקו במשחקים כמו, חמש אבנים, מחבואים, סימני דרך וקלאס. סבתא ספרה  שלאמא שלה היו כל מיני ביטויים כמו, "דיו בונו" כשהדברים לא הסתדרו לה (שזה באיטלקית אלוהים טוב). אביה נהג לומר לאחיה שרבו "בנים אתם רוצים לריב, צאו לדשא". בלילה היא ושאר הילדים חזרו עם ההורים לבית הילדים וההורים השכיבו אותם לישון, ספרו סיפורים או שרו שירים. רוב הזמן הילדים ישנו ללא קושי כי ידעו שיש שומרת לילה ששומרת עליהם, אבל לפעמים הילדים התעוררו ורצו את ההורים, ואז השומרת עזרה להם להתגבר, קראה להורים או שהם הלכו לבית ההורים. סבתא מספרת שהיו כמה רגעים מאושרים בילדותה כמו, טיולים לוואדי שליד הקיבוץ בימי הגשמים, כאשר היא נכנסה עם המגפיים לתוך המים, או נסיעות לים בקיסריה. ניקיונות לקראת חג הפסח היו חוויה מיוחדת עבורה, כי הילדים הוציאו את כל הרהיטים מהבית, קרצפו וצחצחו אותם……זו הייתה 'חגיגה'  עם הרבה מים וסבון. שנת בת המצווה של סבתא הייתה אירוע משמעותי בחייה. סבתא ספרה ששנת בת המצווה נקראה שנת בר מצווה, מכיוון שהיא חגגה עם  כל חברי כיתתה. במשך כל השנה היו לה 13 משימות בר מצווה כמו, נסיעה לבד בפעם הראשונה בתחבורה ציבורית אל מחוץ לקיבוץ, או פגישה עם דמות חשובה. סבתא נפגשה עם קתרינה סנש אמה של חנה סנש. בסיום שנת הבר מצווה התקיים אירוע מרגש בו כל בני כיתתה כתבו והעלו הצגת תיאטרון בובות שהכינו בעצמם, והיה גם מפקד אש מרשים שהכינו ופעילות אתגרית, כמו אומגה והליכה על חבלים.

סבתא פגשה את סבא בזמן שירותה הצבאי. הם שירתו יחד באותו הבסיס. סבתא אומרת שהעשור שאני נולדתי היה עשור מרגש עבורה בגלל שאני הייתי הנכד הראשון שלה ולימדתי אותה הרבה דברים על סבתאות כולל מילים מיוחדות שהמצאתי למשל, חושש במקום חושך ואליהו ענבים. כמו כן המצאתי שמות כינוי לדודות שלי: "לולו" -ליהל ו"רותיקה"-לרתם. כששאלתי את סבתא אם יש לה משפט שהיא נוהגת להשתמש בו הרבה היא אמרה שהמשפט שלה הוא: "עובדים עם מה שיש", כי הוא עוזר להתמודד ולהסתדר עם מה שיש לנו. לסבתא שלי יש הרבה תחביבים למשל, ציור, קרמיקה , יוגה, לטייל ולצעוד במיוחד בים. סבתא אוהבת את חג פורים מפני שהיא אוהבת לעשות תחפושות.

חפץ שעובר במשפחה – במפגש משותף שהתקיים בכיתה במסגרת התוכנית, סבתא הראתה לי מטחנת קפה שאמא שלה (סבתא רבה שלי) הביאה איתה אחרי המלחמה ממילנו שבאיטליה, עיר מגוריה. סבתא ספרה שהמטחנה היא בין הפריטים היחידים שנשארו למזכרת אחרי שמשפחתה נספתה בשואה. ההורים של סבתא המשיכו להשתמש בה עוד שנים רבות. בבית של סבתא רבה שלי נהגו לשתות קפה אספרסו ממכונת מקינטה, לפחות פעמיים ביום. סבתא מספרת "אמא שלי שתתה את הקפה שלה ללא סוכר, במהירות, כמו כל דבר שנהגה לעשות. אבא שתה את הקפה שלו לסירוגין, לגימה לגימה במשך  היום. אנחנו האחים נהגנו ללגום 'שלוק' קטן מהקפה שלו כי היה מתוק וטעים. חפץ נוסף שעובר במשפחה הוא קונכייה שסבא רבה שלי הביא איתו מתוניס ועליו הפסוק "ישמרך מכל רע".

תמונה 1

הזוית האישית

עומר:במהלך המפגשים עם סבתא שלי נהנתי מאוד ולמדתי דברים חדשים, כמו על החפץ שעובר במשפחה, שהוא יותר מ150 שנה. נהנתי לשמוע על ילדותה של סבתא ולגלות דברים חדשים.

מילון

דיו בונו
באיטלקית: אלוהים טוב

ציטוטים

”עובדים עם מה שיש“

”אבא של סבתא נהג לומר כשהילדים רבו "בנים אתם רוצים לריב, צאו לדשא.“

הקשר הרב דורי