מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי גלינה אהרונוב, נולדתי ברוסיה הלבנה ב- 8.6.1950

בילדותי, גרתי בבית פרטי בעיר אורשה. הייתה לי משפחה גדולה שכללה, אחות גדולה והמון בני דודים. בביתי גידלנו אפרוחים, שני כלבים וכמה חתולים. אני זוכרת שלא רחוק מהבית, זרם נהר בשם דנייפר. הנהר הזה גדול וארוך, וזורם בין כמה מדינות: בלארוס, רוסיה, ואוקראינה ונשפך לים השחור. בקיץ נהגנו להתרחץ בנהר ונהנינו מאוד.

למדתי בבית ספר מספר 6 בו למדה גם אימי לפני המלחמה. כשהייתי בכיתה ט' עברתי לבית ספר אחר. בבית הספר, היו לי חברות, אבל, לצערי הקשר נותק. אך נשארו לי חברות טובות מהאוניברסיטה עדיין.

התחביב שלי הוא לצפות בסרטים. אני אוהבת לצפות גם בסרטים חדשים, וגם בסרטים ישנים. אני זוכרת שבאוניברסיטה, לא היה לי מספיק כסף, ולפעמים, אני וחברתי דילגנו על השיעורים הראשונים, כדי לצפות בסרט בקולנוע, שעלותו עשר קפיקות (אגורות).  עד היום אני נוהגת לצפות בסרטים עד שעות הלילה המאוחרות.

כשפגשתי את רומן, עוד לא ידעתי שתתפתח בינינו אהבה ושנתחתן. הוא הגיע אלי הביתה עם פרחים, והציע לי נישואים. התחתנו בעיר שבה גרתי, אורשה. לפני שעליתי לארץ, עבדתי בבלארוס כמנהלת מסעדה פרטית.

עלינו לארץ בשנת 1993 וההשתלבות שלנו הייתה קשה מבחינת השפה, התרבות, המנהגים, כלכלה ועוד. למדנו באולפן של עולים חדשים במשך זמן קצר, כי היינו צריכים למצוא עבודה, ולהשקיע בדברים אחרים, הדרושים לקיום החיים כאן.

אני ומשפחתי חגגנו, ועדיין חוגגים חגים יהודיים. בנוסף לחגים משפחתיים, כמו ימי הולדת וחתונות. החגיגות המשמעותיות ביותר עבורי, הן חגיגת  40 שנות נישואין עם בעלי, חתונת בתי, הרגע שהיא סיימה בית ספר כתלמידה מצטיינת, ועלתה לאוניברסיטה, ולידת שתי נכדותיי.

כשעלינו ארצה הבאתי איתי מכשיר להכנת ופל דק. המכשיר בן שלושים שנה, הוא משמש לפינוק שלי עם הנכדות, ואנחנו מכינות לעיתים קרובות וופל ביחד וזה הבילוי הכי כיף בעולם.

מכשיר להכנת וופל דק שעלה עם סבי וסבתי .

כיום אני גרה במעלות עם בעלי רומן, שנינו פנסיונרים מאושרים שאוהבים לטייל בעולם.

הזווית האישית

לינוי – סבתא שלי מאחלת לנו הצלחה, בריאות, אושר, הגשמה והמון אהבה. אנחנו מאחלות לסבתא שלי המון בריאות, אושר, ואהבה.