מאגר סיפורי מורשת

שמי מזל, נולדתי בתאריך 17.3.58 ר"ח ניסן בישראל למשפחת כהן שעלתה מג'רבה.

קראו לי מזל בגלל משתי סיבות: סיבה ראשונה, כי סבי וסבתי עלו לארץ מגרבה הסיבה השנייה ועל שם האמא שלי. נולדתי בטבריה בב"יח על חוף הים בי"ח סקוט בטבריה. אנחנו 5 אחיות אני השנייה, שרה (מזל), גאולה, ברכה ויהודית. גדלתי בטבריה במשפחה נורמטיבית, אז לא היו סופרים הייתה מכולת ברחוב. בבית דיברנו עם אמא ערבית ועם אבא דברנו עברית. בבית היו לנו 5 חדרים, בבית אהבנו לשחק דמקה או דומינו.

הלכתי לגן ילדים ועוזרת הגננת הייתה בת הדוד שלי, אחר כך עברתי לבית בית יעקוב בטבריה והמשכתי  ללמוד שלוש שנים בתיכון בטבריה. המשכתי לימודי בסמינר למורות, בהמשך שנתיים באור החיים בבני ברק.

היה לנו מנהגי ילדות שונים: בפסח היה לנו את מנהג שנקרא הפשישה, היה מנהג של טקס החינה והכנסת ספר תורה. האוכל המוסרתי שלנו היה הקוסקוס והכפיתה.

אני זוכרת שהיו לנו שירי ילדות בערבית, שהיינו נוהגים לשיר אותם באירועים משמחים כמו חתונה, בר מצווה או ברית מילה וכו…. אני בדרך כלל לא נוהגת לשיר אותם לאף אחד, רק אם אני שומעת אותם ברדיו או בטלוויזיה.

לאחר הנישואין שונה שם משפחתי מכהן למשפחת בן חמו. ר"ת בן חמו – חנניה מישראל ועזריה. שלושת הגיבורים שמסרו את נפשם למען קידוש השם ה'.

לאחר שאמי נפטרה אבי עשה הגרלה של כל הירושה של אמי ואני קיבלתי את הצמיד הכי יקר, צמיד זהב. הוא עשוי מזהב 24 קראט בצורת מטבעות המחוברות אחת לשנייה ומטבע אחד עם לשונית שסוגרת את הצמיד. כשהגעתי לגיל 60, חגגו לי יום הולדת עם משפחתי, עם ברכת הודיה באולם בנהריה.

הזוית האישית

מזל בן חמו: כיום יש לי 3 ילדים ו 5 נכדים שאני מאד אוהבת.