סיפור ילדות של סבתא גאולה משנת 1958 בירושלים
סבתי נעמי חוגי (עמומה) גרה בירושלים בשכונת בית ישראל משנת 1927. השכונה גובלת עם שכונת מאה שערים.
אנחנו גרנו בתל אביב ובקיץ, בחודשים יולי אוגוסט, נהגנו לשהות אצל סבתי נעמי (עמומה) בביתה בירושלים. השהות הארוכה בבית סבתי זכורה לי מאוד והביקורים השרו עליי הנאה גדולה.
ביקור מיוחד שנחקק בזיכרוני הוא מקיץ 1958 בו ביקרנו אימי – נחמה נוריה בוקאי – אני גאולה בת 10, אחי אמנון בן 8.5 ואחותי אילנה בת 7.
המשחקים ששיחקנו היו בדרך כלל בחוץ, בחצר. אחר הצהריים היינו הולכים למועדון שהיה די רחוק ממקום המגורים. הלכנו בשמחה לפעילות של יצירה, גזירה, ניפוח בלונים ונדנדות. למקום קראו תל ארזה. היינו יוצאים לדרך כשעה לפני הפעילות, כדי שלא נפספס, וצועדים לאורך רחוב שמואל הנביא. לאורך הרחוב הייתה חומת הפרדה שהפרידה בין ישראל לשטח ההפקר של ירדן. בחומה היו פתחים קטנים כמו צוהר בעדם היינו רואים את הירדנים.
בבוקר היינו הולכים עם קנקן מאלומיניום להביא חלב מהמחלבה, חלב קר וטעים.
הבית שבו סבתי גרה היה עשוי מאבן ירושלמית ובתוך הבית הייתה באר מים. מבחוץ היו כמה מקומות של פגיעות צלפים של ירדנים שפגעו בקיר האבן של הבית.
המטבח והשירותים היו מחוץ לבית. ביום שישי היינו מתקלחים מחוץ לבית – אחד אחרי השני היינו טובלים בפיילה עם מים שהיו מגיעים בצינור מהגג של הבית.
במטבח הקטן הייתה ג'ארה של מים, אליה מחוברת בשרשרת כוס מאלומיניום. המים היו צוננים וטעימים.
ביום שישי היינו הולכים לשוק הבוכרים וקונים עגבניות אדומות, אותן היינו מרסקים ומניחים בשמש מכוסות בחיתול. לאחר כמה ימים היה לנו רסק עגבניות לחורף.
בסוף החופש הגדול חזרנו לתל אביב ברכבת. לא לפני שהלכנו לבקר בקבר דוד המלך. לקחנו איתנו צידה לדרך – סבתי הכינה לנו כריכים עם חביתה של ירק שמאוד ערב לחכנו. בקבר דוד המלך במגדל ציון יש מרפסת ממנה אפשר היה לראות את הכותל המערבי.
אהבתי מאוד את בילויי הקיץ בירושלים וצברתי חוויות מהנות עם סבתי.
השיר שבחרנו – ירושלים האחרת (קישור לאתר שירונט)
מילים: יוסי גמזו – משורר, מתרגם, פזמונאי, פרופסור לתרבות ישראלית.
לחן: עמוס מלר – חלילן, מנצח, מלחין ומשורר ישראלי.
את השיר שבחרנו שר יזהר כהן, זמר ומלחין ישראלי שזיכה את ישראל במקום הראשון בתחרות האירוויזיון.
ביצוע נוסף של יהורם גאון, זמר, מגיש תוכנית טלוויזיה ורדיו, שחקן, חתן פרס ישראל לזמר עברי. השיר נכתב בעקבות מלחמת ששת הימים. השיר מספר על ירושלים שלפני מלחמת ששת הימים ואחריה, על הכותל, על החומות, מלכות ושני יישובים ימין משה הישראלית ואבו טור הערבית, שהם משקפים את הקיום של שתי הדתות.
שמעתי את השיר בפעם הראשונה אחרי מלחמת ששת הימים, בדרך כלל ביום הזיכרון. חוויתי את השיר בנעוריי והכרתי את כל הסיפור על גבעת התחמושת וגם ביקרתי במקום, מעט אחרי המלחמה ההיא. השיר מעלה בי זיכרונות שמעוררים עדיין את הסיכוי לירושלים האחרת, ירושלים של שלום.
אני אוהבת את הפזמון שחוזר על עצמו: "ירושלים האחרת,ירושלים של שלום".
הזוית האישית
סבתא גאולה להראל: "שמחתי להיות איתך בביקור בבית התפוצות. נהניתי מאוד מהביקור. בזכות הפרויקט אני מרגישה שלמדתי להכיר אותך ואת תכונותיך וכישוריך טוב יותר. שמחתי לגלות ילד בוגר, עצמאי, בעל דעה ומתחשב. באהבה ובהערכה, סבתא גאולה"
הראל לסבתא גאולה: "נהניתי מאוד מכל הפרויקט ובעיקר שבאת לסיור שלי, אני מקווה שנוכל להיפגש עוד פעם בקרוב ושנלמד עוד אחד על השנייה. באהבה ובהערכה הראל".
מילון
"פיילה"גיגית, קערה גדולה ושטוחה עם שתי ידיות מצידיה להרמה ולתלייה.