מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה יצחקי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי במסגרתה אני מתעדת את סבי וסבתי:

סבא וסבתא נולדו בפרס ועלו לארץ בשנת 1950. הם גדלו במעברה וגרו באוהלים, פחונים וצריפונים. הם עברו את כל התלאות אשר חוו הוריהם. סבא וסבתא הכירו בשנת 1969, לאחר שהתחתנו עברו לרמת השרון בשנת 1970. סבתא בעברה גרה במושב נתיב השיירה בנהריה, היישוב נקרא כך על שם שיירת יחיעם אשר על שמו של לוחם פלמ"ח בשם יחיעם וייץ. במושב עיבדו את האדמות החקלאיות שהיו לפני כן אדמת טרשים וסלעים ובנוסף לחקלאות, היה להם רפת של פרות ולול תרנגולות. סבתא למדה בבית ספר תנועת המושבים של קיבוץ רגבה, כאשר כל תלמידי הסביבה מישובים שבי ציון, בוסתן הגליל ומושב בן עמי. יתר המושבים בסביבה למדו ברגבה. שמו של מנהל הבית ספר היה אלוף משנה (מיל) אורי אלוני, הוא היה איש חזון ודגל באינטגרציה של כל הילדים מכל המגזרים.

אחרי הלימודים בבית ספר תיכון סבתא למדה בבית הספר לאחיות וסיימה בתור אחות מוסמכת, ועבדה במשך שנתיים בבית חולים נהריה. סבא וסבתא הכירו באירוע חתונה של משפחה כלשהי שהיו מקושרים גם לסבא וגם לסבתא. לאחר ההיכרות קצרה שנמשכה פחות משנה הם נישאו. לאחר נישואיה עברה סבתא לרמת השרון והמשיכה לעבוד בבית חולים מאיר בכפר סבא עד ליציאתה לפנסיה. סבא עלה לישראל בשנת 1965 ולמד באולפן לעברית בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, במשך שנה, עד 196. הוא התגייס לצבא לחייל האוויר. סבא גר בכפר סבא במשך זמן קצר ולאחר מכן עבר לרמת השרון. בשנת 1969 הוא למד הנדסת אלקטרוניקה ועבד במקצוע הזה כמהנדס עד שנת 2000 ויצא לפנסיה. ובמשך הזמן היה גם מורה למקצועות פיזיקה, מתמטיקה ואלקטרוניקה בכל מיני בתי ספר. היום סבא הוא פנסיונר במשרה מלאה שרוב הזמן שלו מדגיש לנכדים, לעומת זאת סבתא עדיין עובדת כאחות במקום פרטי.

סבתא בצעירותה

הזוית האישית

שירה (מתעדת את הסיפור של סבא וסבתא): יש להדגיש שנודע לי חלק קטן מההיסטוריה של סבא וסבתא שלי שלא נודע לי עליו עד היום, יש להניח שעקב הסיפור שלהם אני אנסה לשבת איתם ולתעד יותר סיפורים בהרחבה על מהלך החיים שלהם ולהקליט את השיחות איתם. כמו כן הייתי רוצה שסבתא תתן לי מרשמים על סוגי הכנת מאכלים הטעימים שהיא מומחית בהם. כמו כן יש להניח שבכיתות יותר גבוהות בהן אלמד, איעזר בסבא ובסבתא שלי בלימודים בתחום המומחיות שלהם. כיום בחופשות אני ואחי מתלווים לסבא וסבתא לטיולים בטבע. לסיכום- אני שמחה לשוחח איתם על דברים מעניינים שקרו להם מהלך חייהם.