מאגר סיפורי מורשת

סיפור ילדותו של סבא אברהם ארליך

סבא אברהם נולד ברוסיה בויטפסק בשנת 1940 בנובמבר.

כשהייתי בן שנה ההורים שלי שמו אותי בגן, בגן לא היה מספיק מזון וגם לא דרשתי אוכל, גם לא בכיתי וזה גרם לרעב שגרם לנפיחות בבטן ולרגליים רזות. פעם בשבוע אמי הייתה מבקרת אותי. בדרך חזרה מהגן הביתה השלג היה כל כך עמוק ששקענו כמטר פנימה בקור מקפיא של -50 מעלות.כל פעם שאימי שקעה בשלג היא הייתה צריכה להוריד אותי מידיה מכייון שלא היו עגלות. היא הייתה צריכה להוציא את עצמה מתוך השלג ורק אז יכולנו להמשיך בהליכה הביתה שנמשכה כשעה.

כשהוציאו אותי מהגן שכחתי ללכת מרוב ישיבה עם רגליים מקופלות במשך חמש שנים. היה לי ניוון שרירים שזה גרם לאי יכולת תפקוד בהליכה.

כשהגויות ראו אותי עם אימי אמרו לה שאני לא יוכל לשרוד בצורה כזו; עם בטן מנופחת ורגליים רזות… למחלה זו קוראים: מחלה אנגלית. למרות זאת החברים של הוריי אימנו אותי ללכת על מסילת ברזל שהייתה בקרבת הבית שלנו, כדי שאוכל ללכת ישר.

בהגיעי לארץ בגיל 7, הוריי הכניסו אותי לביה"ס דתי רשי מכיוון שהוא נפתח ראשון בגבעת עלייה. לאחר ביה"ס הוריי שלחו אותי למקס פיין רחוב לוינסקי ת"א כדי ללמוד את המקצוע של אבי; חשמל. בגיל 15 באתי לעזור לאבי בחנות החשמל שלו בת"א עד גיל 19. לאחר העבודה עם אבי הצטרפתי לחיל האוויר בצה"ל, הצבא שלח אותי ללמוד בביה"ס טכני חיל אוויר בחיפה: במקצוע ממ"ס- מכונאי מטוסים. לאחר שחרורי הצטרפתי לאבי לעבודה שוב במקצוע החשמל למכונות טקסטיל בתחום הסריגה.

הזוית האישית

חווינו חוויה מאוד מקרבת . רציתי לומר תודה רבה לסבא שהשתתף בפרויקט החשוב הזה וכך זכיתי להכיר את סבא יותר מקרוב. נהינתי להיות עם הנכד שלי, ברק. והגעתי למסקנה שהוא נכד מושלם…