מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי -:בית ההורים

שמה של סבתי הוא רעיה ואת השם הזה היא קיבלה לזכרה של סבתא שלה שנהרגה במלחמת אזרחים ברוסיה.

מקום הולדתה של סבתי הוא העיר גומל שבבלרוסיה.

לסבתא היה סבא בשם משה, איש דתי וכל יום הניח תפילין והלך להתפלל בבית הכנסת, כאשר סגרו בעיר את בתי הכנסת ובבית של אשתו (הייתה אמא החורגת של אבא של סבתא) הקימו בית כנסת ביתי. סבא מצד אמא (יסעק) היה חבר במפלגה קומוניסטית וסבתא (מריאסה) הייתה עקרת בית כמו רוב הנשים בגילה והיא עבדה בתור תופרת.

סבתי ומשפחתה חיו בבית קטן ברחוב הוספיטלניה, הבית בו הם גרו היה בית קטן ובו היו שני חדרים, בחדר בו שהתה היו איתה הוריה וסביה, והחדר היה מחולק על ידי וילון כדי שלכל אחד תהיה את הפרטיות שלו.

אביה של סבתא שלי ששמו היה מאיר שולמן היה נהג ובזמן מלחמת העולם השנייה הוא נלחם במלחמה, ועם הצבא הוא עבר מלנינגרד והגיע לצכיה, יוגוסלביה.

הוא שירת בצבא מ-1938-1948, בזמן שירותו היה מצור על העיר לנינגרד (העיר סנטק פטרבורג של היום, ברוסיה), שנמשך 900 ימים ואנשים בעיר זאת מתו מרעב ובאותו הזמן פתחו בית עלמין בשם פיסקרובסקויה ותפקידו היה להעביר את גופות האנשים שמתו בעיר בזמן המצור. אחרי המלחמה כאשר הקימו במקום זה אנדרטה לזכר ההרוגים, משפחתה של סבתי ביקרה במקום זה, חוץ מאביה מכיוון שהיה לו קשה לבקר במקום.

לאבא מאיר היו ארבעה אחים ושתי אחיות, אח אחד היה במחתרת והאחרים התגייסו לצבא, שלושה מהאחים נהרגו ואחד חזר פצוע.

אמא של סבתי ששמה היה חיה שולמן עבדה בבנק ובזמן המלחמה היא ומשפחתה עברו למקום בטוח יותר ושם עבדה במפעל ליצור נשק לחזית הקרב.

בתום המלחמה היא ומשפחתה חזרו למקום בו גדלה וכך גם שאר האנשים אשר התגוררו שם ודבר זה מפתיע מכיוון שבמקום זה הרגו כרבע מהיהודים.

הזוית האישית

העבודה עם סבתא שלי מאוד עזרה לי ללמוד מאיפה היא באה והיכן גדלה ואיך היא ומשפחתה עברו את מלחמה מכיוון שלא ידעתי כל כך הרבה על נושא זה לפני כן ובנוסף הקשר שלי עם סבתי מאוד התחזק לאחר פעילות זאת.