מאגר סיפורי מורשת

שמי אווה אזרוחי (סירקין – לפני נעורין). נולדתי בשנת 1938 בלנינגרד שברוסיה. לא ידוע לי מי בחר לי את השם,

מכיוון שההורים שלי נהרגו ברוסיה במלחמת העולם השנייה. הייתי אז בת שלוש ולא נשאר לי שום זיכרון מאותה תקופה. אחותי התינוקת נהרגה עם אמי והאחות השנייה שלי ניצלה, אך הפרידו ביננו !

אותי שלחו לפנימיית ילדים יתומים, אשר הייתה ממוקמת בסיביר, במרחק של אלפי קילומטרים מהבית שלי ואת אחותי מיה שלחו לפנימייה אחרת.

כאשר הייתי קטנה ילדים צחקו עלי בגלל השם שלי (אווה = חווה בעברית), הם רדפו אחרי וצעקו

"אווה, איפה אדם שלך ? " אני בכיתי ולא סבלתי את שמי. היום אני שמחה על כך שמקורו של השם שלי הוא בתנ"ך ויש לו משמעות אדירה במסורת היהודית. אני השלמתי עם שמי, ואפילו אוהבת אותו.

בשנת 1945 קרובי משפחה מצד אבא מצאו אותי בפנימייה ולקחו אליהם. כך גדלתי במשפחה של דודי יחד עם שלושה הבנים שלהם.

באותה תקופה היו בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות. אני למדתי שבע שנים בבית ספר בו שלמדו רק בנות,

לכולן הייתה תלבושת אחידה בצבע חום/שחור. אני הייתי ילדה שקטה וביישנית.

המקצוע האהוב שלי היה ספרות וגם התעניינתי בשפה גרמנית, המורה שלימדה  מקצוע זה מצאה חן בעיני.

בשנת 1953 התקבלתי לבית ספר לרפואה, שם למדתי במשך 3 שנים. אחרי זה עבדתי כאחות בבית חולים ובמכון אורתופדי במחלקת כירורגיה שיקומית.

בשנת 1959 התחתנתי עם אלכסנדר אזרוחי. בין השנים 1967 ל-1977 עבדתי כלבורנטית במעבדה המטולוגית.בשנת 1971 התחלתי ללמוד ביולוגיה וכימיה במדרשה לחינוך. בשנת 1978 סיימתי את הלימודים וקיבלתי תואר שני.בינואר 1972 נולדה לי בתי – יוליה.

בשנים הבאות עבדתי כלבורנטית, ראשית במעבדה והדרכתי חוגי ילדים שונים. בסוף שנות ה-80 בתי עבדה במרכז תרבות ליהודים בלנינגרד, היא הרגישה חיבור חזק לשורשים יהודיים ושכנעה את כל המשפחה לעלות לארץ.

עשינו עליה בספטמבר 1990. מיד אחרי הגעתנו לשדה תעופה, התברר שכל המזוודות שלנו הלכו לאיבוד ובמשך חודש (עד שמצאו אותם) היינו צריכים להסתדר עם מה שהיה לנו ביד: תמונות ופוסטרים של סוסים (שבתי הביאה איתה), טייפ גדול והרבה קלטות עם מוסיקה. בלי בגדים להחלפה ושאר דברים הכרחיים.

הכסף שקיבלנו מהסוכנות הספיק לתשלום עבור שכר דירה וכמעט לא היה לנו כסף לחיות.

התחלנו לעבוד בניקיון ועם הזמן הכל הסתדר. למדתי עברית באולפן ואחרי שנה התחלתי לעבוד במעבדה,

בבנק הדם בבית חולים, "ביקור חולים". שם עבדתי במשך 12 שנה ואחר כך יצאתי לפנסיה.

עכשיו אני גרה בירושלים. יש לי בת אחת ו-2 נכדים אהובים – בן ובת.

והשנה אני משתתפת בתכנית "הקשר הרב דורי" "מזקנים אתבונן", בירושלים.