מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חיי

נועה וסבתא אסתר במפגש הקשר הרב דורי
סבתא אסתר בצעירותה
בסיפור יסופר על החיים שלי בישראל

שמי אסתר אללוף נולדתי ב- 15.1 בשנת 1958 בבית חולים אסף הרופא במרכז הארץ.

גרתי בלוד עד גיל עשרים וההורים שלנו מפנקים אותי ואת אחיי. כשהייתי יוצאת לבלות אימי הייתה מחכה לי והיינו עושים "אבו-אגלות" בשיער. זו היתה תקופה נפלאה ולא אשכח אותה כל חיי. זכרונות הילדות שלי חקוקים בזכרוני עד היום.

בבית ספר קול יעקוב, בית ספר דתי, למדתי שתיים עשרה שנות  לימוד. התחלתי לעבוד בגיל חמש עשרה בתעשייה האווירית, בשקם. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הבוס שלי גייס אותי לעבוד כמה ימים רצוף וקיבלתי את סיכת אות המלחמה.

תמונה 1

הכרתי את בעלי והיינו שנה חברים, לאחר מכן הציע לי נישואין. התחתנו ועברנו לגור בירוחם, נולדו לנו 4 ילדים ושמם סולי עידית שמעון ורז.

תמונה 2

בעלי היה בצבא קבע, ואז עברנו לגור בבאר שבע, והתחלתי לעבוד במרכז יום לקשיש. התפקיד שלי היה אם הבית ועשינו עבודת קודש.

לאחר עשרים ושבע שנים עזבתי את העבודה, בעקבות פטירתו של  בעלי בשנת 2018, וכמעט שנה וחצי לא עבדתי.

כיום אני סייעת בגן ילדים "צבעוני" בנווה זאב ב"ש עם משפחה תומכת ומקסימה.

הזוית האישית

סבתא אסתר: נהנתי לכתוב את הסיפור ונהנתי לעבוד עם הנכדה שלי. היה לי נעים להגיע לבית הספר. הפעילות הופסקה בגלל הקורונה. נועה: היה לי כיף במפגשים ונהנתי להכין תעודת משתתף עם סבתא. חיכיתי למפגשים כל פעם ולצערי זה הופסק בגלל הקורנה.

מילון

עבודת קודש
עבודה חשובה

ציטוטים

”זכרונות ילדות נשארים לנצח. “

הקשר הרב דורי