מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד בוחבוט נולדתי בשנת 1948 בדמנט שבמרוקו.

כשהייתי קטן למדתי בבית ספר "אליאנס".  בבית הספר היו מורים שחששנו מהם, והיינו עושים להם כבוד מרוב פחד. כשהם היו עוברים לידינו אז היינו מהר עוברים לצד השני בשביל לא להיתקל בהם.

בשנת 1963 עליתי לארץ ישראל והתחלתי לעבוד מגיל צעיר, 16, דרך לשכת הנוער.

אחרי שהגעתי לגיל 18 התגייסתי לצבא ואחר כך עבדתי בתובלה על רכב כבד.

כשהגיעה מלחמת כיפור גייסו אותי למילואים בשביל להשתתף במלחמה. הובלתי תחמושת על רכב כבד וציוד אחר ובזמן המלחמה יצאנו בשיירה, לכיוון תעלת סואץ. לפני התעלה, התקיפו אותנו מטוסים, ואני חטפתי טיל על המשאית. המזל שלי שנסעתי עם דלת פתוחה ואז כשחטפתי את הטיל, אני עפתי באוויר, בערך חמש מאות מטר, נפלתי ונפצעתי ברגל מהפיצוצים של המשאית. נפצעתי באגן ירך ימין, ואחרי עשרים דקות שהייתי זרוק בשטח, הרגל שלי עפה אחורה. אז עבר קומנדקר והעבירו אותי לנקודת טיפול רפואי ראשוני. קשרו לי את הרגל ונתנו לי תרופה נגד כאבים והטיסו אותי לביר גפגפה, לבית חולים שדה.

נתנו לי טיפול שני ואז הטיסו אותי לבית חולים שיבא. שם הכניסו אותי לחדר ניתוח. לא הרגשתי שום דבר עד שהתאוששתי.  עשו לי גבס עד החזה (ספייקה), וחשבתי שקברו אותי ואני מרגיש שאני חי, צעקתי, והגיעו אליי שתי אחיות ואמרתי להם שאני חי ושיוציאו אותי. הן הביאו רופא, פתחו לי חלון בחזה והצלחתי לנשום יותר טוב. בתקופה זו למדתי שאין דבר העומד בפני הרצון. רציתי להחלים והתאמצתי מאד.

אחרי שיצאתי מבית החולים, אחרי החלמה של שנה וחצי, התחתנתי עם אשתי סילביה, שתמכה בי לפני החתונה. לאורך כל הדרך הייתה צמודה ליד מיטתי בבית החולים וכיום היא עקרת בית.

הבאנו חמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות למופת. הבכור אילן, שעכשיו יש לו תואר שני בפילוסופיה והוא מנהל היום את הארכיון באוניברסיטת בן גוריון.

אורלי, עובדת באוניברסיטה, כמזכירת הנשיא של אוניברסיטת בן גוריון.

ליאת, מפקדת בצבא, בדרגת רס"ן בבסיס ציוד.

מאיר, בארצות הברית ועובד כמנעולן.

גיא, גם הוא בארצות הברית ועובד עם אחיו מאיר, גם כמנעולן.

אני גאה מאד במשפחה שהקמתי.

הזוית האישית

יערה : נהנתי לעבוד עם סבא ולשמוע עליו סיפורים. לא הכרתי חלק מהסיפורים והיה לי מעניין לשמוע את הסיפורים. זה היה זמן איכות שלי עם סבא – רק אני והוא. למדתי אותו לעבוד על המחשב וזו היתה חוויה מיוחדת בשבילי. אני מאחלת לו המון בריאות והצלחה ושישאר כמו שהוא. הקשר ביננו התחזק בעקבות המפגשים.

דוד : נהנתי מאד מתכנית הקשר הרב דורי. נהנתי להפגש עם נכדתי, נהנתי ללמוד לעבוד על המחשב ולראות כמה נכדתי חכמה. אהבתי להפגש עם נכדתי בבית הספר והקשר ביננו התחזק. האווירה בחוג היתה נפלאה והכרתי חברים חדשים.