מאגר סיפורי מורשת

שמי נילי ארזי, נולדתי בתל אביב בבית חולים הדסה בתאריך 3.3.47. כשהייתי בת שנה התייתמתי מאבי וחייתי בתל אביב עם אמי ואחי. בגיל 6 עקרה משפחתי – אמי ואחי – מתל אביב לאשדות יעקב מאוחד.

הייתי מספר חודשים בגן ועליתי לכיתה א'. לאחר שסיימתי את בית הספר התגייסתי לצבא נשלחתי לקורס מדני"ם. את השירות עשיתי במקום שנקרא חוות גדנ"ע "באר אורה" אשר בערבה ליד אילת. מאוד מאוד אהבתי את השירות הצבאי שלי. עבדתי עם קבוצות נערים ונערות בגיל 16-17 מבתי ספר חקלאיים בארץ. באר אורה היה מקום מקסים ביופיו, בלב הערבה. הייתה לי הזכות לשרת בחברתם של אנשים איכותיים.

כשהשתחררתי מצה"ל יצאתי לשנת שירות להדרכה ב"מחנות העולים" בקריית מוצקין. לאחר שנת השירות התחתנתי עם אלי ארזי בחתונה קיבוצית באשדות יעקב. יצאתי ללימודים באורנים, עבדתי כגננת באשדות יעשקב ולאחר מספר שנים בגן התחלתי לעבוד בבית הספר "מול גלעד" באשדות יעקב. אהבתי מאוד את עבודתי כגננת וכמורה, אהבתי את הקשר היומי עם הילדים והיו לי שנים פוריות מאוד בעבודתי כמחנכת.

יצאתי לפנסיה בגיל 68, המשכתי לעבוד ולהתנדב בהוראה בבית הספר עוד מספר שנים והשנה אני מתמסרת לדברים שאני אוהבת לעשות כמו: טיולים, קריאה, מפגשים עם חברים, נכדים ועוד..

אני נשואה לאלי ארזי שהשתתף גם כן בתוכנית, בעלי אלי ארזי מספר:

סיפור ראשון – מפגש משלחת דיפלומטית עם ירדן:

בשנת 1994 לפני כ 25 שנה התנהלו שיחות בירדן של המשלחת הדיפלומטית ליישום הסכם השלום בין ירדן לישראל.

בשיחות השתתף אלי ארזי (סבא של אורי) ושם פגש את גנרל מנסור המקום שבו התכנסה הוועדה בעקבה שבירדן.

הועדה התכנסה למפגשים רבים פעם בישראל ופעם בירדן ועסקה בכל הפרטים הנוגעים להסכם השלום.

למשל: נושא נהריים, מקום שבו חיים ישראלים וירדנים יחד, כלומר הכניסה לנהריים תהיה ללא דרכונים וללא וויזות.

דנו בעניין שהירדנים ינפיקו לנו את התעודות האלה שמאשרות שאנחנו בעלי הקרקע. דנו בנושא של הקמת פרוייקט תיירות משותף ישראלי ירדני.

כחפץ בחר אלי להביא שברייה מעוטרת וסנטימנטלית, סיפורו של הפגיון העובר שישה דורות במשפחת ארזי:

שברייה (פגיון זה) עברה במשפחת ארזי במשך שישה דורות: אהרון ארזי הכהן העביר אותה לבנו מאיר (נורי) ארזי בסוריה. נורי ארזי העביר את השברייה לבנו אליהו ארזי בדמשק. את השברייה הפקיד אליהו ארזי בידי בנו מאיר ארזי עם עלותו לארץ ישראל. מאיר ארזי הוריש את השברייה לבנו אלי ארזי (שהוא סבא של אורי גולן מכתה ז') מאיר ארזי ביקש מבנו אלי שימשיך לתת אותה למשמרת למשפחתו בהמשך הדורות.

השברייה עטורה בפיתוחים אמנותיים שנעשה בעבודת יד. החפץ שימש בעיקר להגנה עצמית, באותו הזמן כל מי שיכול היה רוחש פגיון או שברייה להגנה עצמית ולהגנה על משפחתו.

אורי שמעתי חוויות מדהימות מהסיפורים של סבא הקשורים להסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל

הזוית האישית

אורי: היה לי כיף לשמוע את הסיפור של סבתא שלי. כמו כן  שמעתי חוויות מדהימות מהסיפורים של סבא הקשורים להיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל

נילי: היה לי נחמד ומהנה לספר את סיפורי.

אלמוג: היה לי כיף מאוד.