מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתימן בשנת 1939 בישוב חג'ה שעתיים מצנעא.

רקע – יהדות תימן

"יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין. על פי החלוקה המכנסת את מרבית קהילות היהודים יוצאי אירופה תחת הכותרת "אשכנזים", ואת קהילות צפון אפריקה, הבלקן, פרס והמזרח התיכון, כ"ספרדים", יש לראות את קהילת היהודים יוצאי תימן כקהילה נפרדת, שלישית בגודלה

רוב יהודי תימן גרו במחוז צנעא. באזור שבטי חַאשִדּ בולטים היישובים שִבַּאם, בַּיתּ עֲדַאקֵה, חג'ה, שגאדרה, אַלמַחוִיתּ, טוילה, עִמרַאן וקַריַתַּ אלקַאבִּל…. רבים מיהודי הכפרים במחוז עסקו במסחר וברוכלות ומיעוטם בצורפות, שהייתה נפוצה יותר אצל בני העיר צנעא. תרבות ומנהגי יהודי המחוז היו דומים לאלה של העיר צנעא… עיקר ההבדל בין בני העיר לבני הפריפריה הוא במנטליות". ( ויקיפדיה)

בכפר שלי גרו יהודים ומוסלמים ביחד בשכנות והיחסים ביינונו היו טובים. למדנו בבית מדרש אצל המורי מגיל שש עד שעלינו ארצה לישראל. למדנו רק תורה ומשנה, היו שתי בתי כנסת שהלכנו להתפלל בו כל יום.

לומדים בחדר אצל המורי – מתוך אתר כתר תימן

הזוית האישית

אצל הצנעאנים מפורסמת האימרה "מַאן רֲקַץ – נֲקַץ" (בעברית: "מי שרוקד – מתחסר").