מאגר סיפורי מורשת

שמי אחיעם שני נולדתי בעין השופט בשנת 1942 להורי אליעזר שניידר ורייזי גולדפן.

ביסודי למדתי במוסד חינוכי, עין השופט ובחטיבה למדתי במוסד הרי אפרים.

חווית הילדות שאני הכי זוכר היא שבמלחמת השחרור הייתי בן שבע, ואני זוכר שהלכתי לבריכת השחייה הישנה, בשבת בבוקר, עם אבא שלי ונשמעה אזעקה. מייד קפצנו לתעלה עד שנשמעה צפירת הרגעה. והמשכנו בדרכינו לבריכה.

התגייסתי בנובמבר 1961. לסיירת גולני. ושם עברתי מסלול של כשנה, עד שהלכתי לקורס קצינים. לאחר סיום קורס קצינים שירתתי בתור מ"מ, מפקד מחלקה בבית ספר למ"כים בבסיס ג'וערה.

אני ומיכל התחתנו בחתונה אזרחית באוגוסט 1966. לאחר היכרות של שנתיים. החתונה הייתה חתונה משותפת עם עוד כמה זוגות, ונערכה בשדה. מתחת לבריכת השחייה הישנה. בהשתתפות קרובי משפחה וכל חברי הקיבוץ. חוויה מיוחדת מהחתונה, היתה שכל  חברי  הקיבוץ והאורחים הובאו לשטח על גבי עגלות קש. כולם ישבו באירוע על חבילות קש. כשהסתיימה החתונה קרוב לחצות, חזרתי עם אשתי הטרייה (מיכל) על דרך הצאן חזרה לביתנו הקט. למחרת בחמש בבוקר קמתי לחליבת הבוקר.

אחרי הצבא שובצתי לעבודה ברפת ומיד הבנתי שזה המקום הנכון בשבילי. רק אחרי שמונה שנים יצאתי ללימודי רפת במדרשת רופין. למדתי בקורס טכנאי חקלאות למגמת רפת, למשך שנה וחודש. שאר הלימודים היו באופן אוטודידקטי, בקריאה ובסיורים מקצועיים בחו"ל כולל לימוד מאנשי מקצוע מקומיים.

לי ולמיכל נולדו חמישה ילדים. ענבל נולדה בשנת 1968, אייל נולד בשנת 1970, נעמה נולדה בשנת1974, לליב נולדה בשנת1978, ומעיין נולדה בשנת1981

כל הילדים נולדו בבית חולים עפולה. וגדלו באותו המסלול כפי שאנחנו ההורים גדלנו.

בגילשתיים עשרה, עוד בהיותי בחברת הילדים בעין השופט, התחלתי להתעניין ולעסוק בהתעמלות קרקע. עד אז, מגיל צעיר מאד שיחקתי כדורסל ועסקתי במקצועות ספורט נוספים. בקיצור ספורטאי. חברתי לשני נערים נוספים, משה וישי שהיו גדולים ממני בשנה, שנתיים, והתחלנו להתאמן לבד על הדשא מאחורי בית הורי, ועל דשאים נוספים בקיבוץ. לאחר שקבוצת מעיין עלתה למוסד החינוכי בשנת 1955 , העברנו את האימונים לאולם הכדורסל של המוסד, ונעזרנו במזרונים. בהמשך המורה לספורט המהולל, אלימלך שוחט (מליק), אימץ אותנו והאימונים התחילו להיות יותר מקצועיים. במקביל המשכתי לשחק כדורסל ורק בגיל 15-16 החלה תקופת המעבר לכדורעף, כאשר בוגרי עין השופט חזרו מהשירות הצבאי והקימו את נבחרת הכדורעף של עין השופט. על תקופת היותי שחקן כדור עף נשאיר לסיפור אחר. בשלב יותר מתקדם כשבגרתי וגבהתי, מליק הכשיר אותנו לתרגילים על חמור ארוך, ועוד מכשירים. אהבתי מאד לעמוד על הידיים, ללכת על הידיים ולבצע עליית כח לעמידת ידיים. בתרגיל הפליק פלאק התמחיתי, אך פחות במיניי הסאלטות. שיא הפעילות הגיעה, כאשר מליק הודיע לנו שנבחרנו להשתתף במופע סיום שנת הלימודים, במוסד הרי אפרים, באולם האזורי מול קהל הורי כל החניכים. התחלנו להגביר את קצב החזרות ולתרגל באולם. באותו אירוע היו עוד הופעות של חניכי המוסד, אך הייתה זו הפעם הראשונה למופע של התעמלות קרקע. הותאמו לנו מכנסיים לבנים עם גומייה שהקיפה את כף הרגל, וההתרגשות הייתה רבה. זכינו לתשואות רמות ומחמאות לרוב.

המסורת של חוגי התעמלות קרקע במוסד הרי אפרים, וההופעות בסיומי שנה המשיכה יותר מעשרים שנה. מסורת שהתחילה מיוזמה של שלושת הנערים בחופש הגדול של שנת 1954.

הזווית האישית

יעלה: היה לי מאוד כיף לעבוד על הפרויקט הזה עם סבא שלי, ולמדתי רבות על ילדותו בגרותו, והעשייה המרובה בחייו.