מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חייו המרתק של סבא שלי נעים שמש

סבא נעים ונכדו ינאי
סבא בילדותו
סבא נעים מספר לינאי על חייו

רקע כללי על סבא

להוריו של סבא קראו ראובן וחביבה שמש. אביו, ראובן, עבד במפעל ואמו, חביבה, עבדה הייתה עקרת בית. לסבי שלושה אחים ושש אחיות. הוא הרביעי מבין אחיו.

זיכרון ילדות שיש לאמא שלי מסבא שלי

מבחינת אימא שלי, אביה תמיד נתפס כגיבור. הוא אהב מאוד מאוד לטייל ולכן הוא תמיד ליווה את אמי לכל הטיולים השנתיים, הילדים מאוד אהבו שהוא מגיע לטיולים השנתיים ותמיד היה ברור שהוא מגיע. הוא היה עושה גם צחוקים עם הילדים והיה תמיד דואג ועוזר להם, וגם בתור משפחה הם היו מטיילים הרבה ועושים כל מיני מסלולים. למשל בשום שנה הם לא היו מוותרים על צעדת ירושלים ולמרות שאביה נפצע בצבא בברך שלו, זה אף פעם לא מנע ממנו ללכת קילומטרים על גבי קילומטרים. הזיכרון הכי החזק שלה הוא שכל פעם שמישהו היה אומר איזו מילה, הוא תמיד היה מוצא איזשהו שיר עם המילה הזאת, וזה תמיד היה משהו שאפיין אותו.

סיפור חייו של סבא שלי

"שמי שמש נעים אני סבא של ינאי. נולדתי בשנת 1944 להוריי, חביבה וראובן. סיפור חיי מיוחד: נולדתי בעיראק, בבל ההיסטורית, בכפר קטן בשם אלעזר. במקום זה לפי המסורת קבור עזרא הסופר. עזרא הסופר ונחמיה הנביא קיבלו השראה לעלות לישראל ולבנות את בית המקדש השני, לא כל יהודי בבל השתכנעו לעלות לישראל, כנראה שמשפחתי הייתה מקבוצה זו. בבבל הייתה תרבות עשירה ומצב כלכלי טוב לעומת זאת בארץ ישראל ובירושלים. המצב הכלכלי היה קשה וחורבן גדול.

שם משפחתי- shamash – נגזר מהתפקיד שמילאו בקבר עזרא הסופר. במתחם קבר עזרא הסופר גרו כארבעים משפחות, המתחם היה בנוי כעין קובייה חלולה, בשלוש דפנות של הקובייה גרו התושבים ובצלע הרביעית היה הקבר. דפנות הקובייה שימשו כעין חומה ורק שער אחד היה לכניסה וליציאה, השער היה נסגר בלילה כדי להגן על הדיירים מפני שודדים ופורעים.

סבא בילדותו

תמונה 1

עם סיום מלחמת העולם השנייה הוחלט על הקמת מדינה יהודית. לאור האירועים, התארגנו קבוצות לברוח מעיראק בניהן היו גם שתי אחיותי הגדולות, בנות 14 ו-16. אני ושאר משפחתי עלינו ארצה בשנת 1951, לאחר שמדינת ישראל הוקמה והשלטון העיראקי איפשר ליהודים לעזוב את עיראק, אבל נאלצנו לעזוב בלי כלום ולהשאיר את כל רכושנו בעיראק. זכור לי שבעת העלייה למטוס, אבי שלח אותי למטוס לבד. לימים גיליתי שהוא עשה זאת מפני שבבגדיי היו תפורים שטרות כסף ובזכות העלייה למטוס לבד לא בדקו אותי.

הפספורט שלי

תמונה 2

עם עלייתנו ארצה, שוכנו במעברה. בהמשך עברנו להתגורר בירושלים. החיים בארץ בתחילת דרכנו היו קשים, היה קושי בשפה ובגלל שעלינו ארצה ללא הרבה רכוש, היה לנו קשה להתקיים ובנוסף ארץ ישראל בתחילת דרכה הייתה מדינה ענייה ובמצב כלכלי קשה.

אני הלכתי לגן ובהמשך לבית הספר. זכור לי שבירושלים, בה לא היו כבישים בזמנו, היינו משחקים אני וחברי ברחובות ובתור ילד נהניתי.

עם הגעתי לגיל הגיוס שירתי בצבא כחובש קרבי בגולני. כעבור מספר חודשים נפצעתי כאשר רסיס חדר לרגלי ונאלצתי לעבור שיקום ממושך במשך שנה, לאחריו השתחררתי מהשירות הצבאי. לאחר שחרורי מצה"ל פרצה מלחמת ששת הימים ואז במסגרת המילואים מילאתי תפקיד כחובש שמלווה משלחת המגיעה לבשר למשפחות על פציעה או מוות של יקירם.

מימין: סבא אחרי שנפצע, משמאל: סבא בשירות הצבאי

תמונה 3

בהמשך התחלתי לעבוד במיכון, שם הכרתי את אשתי לעתיד, כרמלה, סבתא של ינאי. התחתנו בשנת 1971 באירוע שנחשב בזמנו מאוד מפואר עם מאות אורחים.

סבא וסבתא ביום חתונתם

תמונה 4

לאחר החתונה, התחלתי לעבוד בקרן קיימת לישראל ושם עבדתי עד יציאתי לפנסיה.

בשנת 1973 נולדה בתנו הבכורה קרן. לאחר מכן, בשנת 1978 נולדה מיטל, שזו אימא של ינאי, ויוסי נולד בשנת 1982. כיום יש לנו משלושת הילדים תשעה נכדים, ינאי הוא השלישי מביניהם.

משחק ילדות

בילדותי רוב המשחקים היו בקבוצות ובאוויר הפתוח. כל עונה ומשחקה, כל עיר ומשחקה. במשחק "אלם בוליק" נעשה שימוש בחתיכת עץ עגולה מחודדת בשני הצדדים ולכל שחקן מקל חבטה. יש שתי קבוצות של שחקנים. הקבוצה הפותחת מתחילה בתחנה. שחקן מכה עם מקל, החבטה על הצד המחודד של חתיכת העץ וכך הוא מעיף אותה. בזמן שהיא עפה, מנסה השחקן החובט לפגוע בחתיכת העץ ולהרחיקה מן התחנה. הקבוצה המתחרה מנסה לתפוס את חתיכת העץ בעת שעפה. אם היא לא מצליחה, הקבוצה המתחילה ממשיכה להכות בחתיכה עד שכל חברי הקבוצה, כל אחד בתורו, מכה. הקבוצה המתחרה מנסה באותה שיטה להחזיר את חתיכת העץ לתחנת הפתיחה. אם הקבוצה הצליחה, היא הפותחת במשחק הבא. אם לא הצליחה, אז הקבוצה שפתחה מתחילה את המשחק מחדש. המרחק מן התחנה יכול לפעמים להגיע למרחק של למעלה מ- 100 מ'.

געגוע לחבר לנשק

חברי חגי בר אורין נהרג בפיצוץ של רימון שהיה מונח בידו. זה אירע במקום שנקרא הר-הצופים, שהיה אז מובלעת בשלטון ממלכת ירדן. המקרה אירע כאשר חגי, שהיה חבלן, טיפל בפירוק רימונים. אין לנו מושג מה קרה בדיוק. בזמן שחגי פירק את אחד הרימונים, הרימון הופעל. בסביבתו של חגי עבדו עוד חיילים. חגי ככל הנראה הגיע להחלטה כי עדיף שהרימון יתפוצץ על גופו, מאשר לזרוק את הרימון עם סיכוי שחיילים שעבדו בסביבתו ייפגעו.

על פעולה זו קיבל חגי לאחר מותו אות הוקרה מהרמטכ"ל.

עץ המשפחה שלי 

 

תמונה 5

סרטון תיעוד קצר של סבא: 

הזוית האישית

ינאי הנכד: היה לי כיף מאוד. שמחתי והתעניינתי לשמוע את סיפור חייו של סבי. למדתי הרבה דברים חדשים עליו ועל כמה הוא בן אדם מרשים. וגם נהניתי ולבלות איתו קצת ולהיפגש איתו לצורך המשך העבודה.

סבא נעים: היה מאוד מרגש לעלות דברים מן העבר שלי. התרגשתי מאוד ששמעתי על התכנית ושמחתי לשתף פעולה. אנחנו מתחרטים על כל רגע שלא כתבנו את היסטוריה של ההורים שלנו ואז זה היה מושלם.

מילון

עיראק
מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בילדותי רוב המשחקים היו בקבוצות ובאוויר הפתוח. כל עונה ומשחקה, כל עיר ומשחקה“

הקשר הרב דורי