מאגר סיפורי מורשת

ריקי (רבקה) אוברוגר 

בית ההורים

לי קוראים ריקי (רבקה) אוברוגר על שם סבתא שלי אימא של אבא שלי נולדתי באפגניסטן. בעיר הרש. גרנו בחצר גדולה עם כל המשפחה ההורים של אימא שלי עם הדודים והדודות עם כל הנכדים בני גילי. במטבח משותף בישלנו, במקלחת משותפת גדולה ולפעמים היינו הולכים לחמם, כיבסנו ביד, בחדר האמבטיה בקיץ תלינו על גג הבית.

שיחקנו בחצר ובעליית הגג כל זה עד גיל שבע.

עלינו לישראל בשנת 1951, גרנו במעברה ברעננה, היה לנו הכי כיף מבחינת הילדים, שיחקנו יחד, כל הילדים שהגיעו למעברה, מכל הארצות השונות גם מאירופה וגם מאסיה, למרות שלא ידענו את השפה אחד של השני הסתדרנו. שיחקנו בתופסת ובכיבוש שטחים עם סכין, לא היה ים, היה בית כנסת בצריף.

לאמא שלי קוראים יפה ולאבא שלי קוראים אפריים. לאחיות שלי קוראים: תמרה, ברוריה, וטובה. לאחים שלי קוראים: יוסף, בן ציון. כל אחיי שרדו והגיעו לארץ.

בחוץ לארץ אבא שלי היה פעיל עלייה סוחר. אימא שלי הייתה תופרת ועקרת בית. בישראל הם עבדו עבודות זמניות בחקלאות ופרדסים. רצו שנלמד שנתקדם, הם היו מאוד קפדניים. אני גדלתי בארץ בתקופת הצנע. אכלנו תפוחי אדמה, ירקות מהשדה ופירות בשר ועופות פעם בשבוע בשבתות הייתה סעודה גדולה אכלנו גם בשר וגם דגים.

מהמעברה עברנו לגור בכפר ערבי נטוש נאות שדה ברעננה. מפגשים חברתיים בתקופה זו היו בבתי הכנסת, ובמרכזי תרבות. אוכל, חלבו, ביצים, קנינו במכולת או אצל החקלאים קנינו גם קרח לקירור המזון ונפט לחמום הבית ולפתיליות הבישול.

זיכרונות ילדות

כל החברים שלי הם כל אלה שהיו במעברה. כולם גרו באוהלים במעברה. נהגנו לעשות מעגל גדול מצוייר על האדמה וזרקנו סקין לפי המיקום סימנו את השטח שכבש המשחק. שיחקנו בתופסת, גוגואים, ארבע מקלות, מגדל אבנים, חמור חדש, קליעה למטרה עם סכינים, חמש אבנים וגולות. בעיקר אהבנו לרוץ למרחקים. שיחקתי עם בני הדודים שלי. כשהייתי משתוללת, סבתא שלי הייתה לוקחת אותי אליה, בשבתות הייתי הולכת עם סבתא לבית הכנסת.

בבית הספר למדנו את המקצועות: תנ"ך, עברית, חשבון, מוסיקה, ספורט, מלאכה ובישול. המשמעת הייתה מאוד חזקה, כשהמורה היה נכנס היינו צריכים לעמוד דום. הוא היה מוציא החוצה תלמידים או נותן עונש לעמוד בפינת הכיתה ולפעמים העונש היה להעתיק את מה שכתוב על הלוח כמה פעמים. לא הייתה לנו תלבושת אחידה, היו טיולים, היו מסיבות כל יום שישי היינו עושים קבלת שבת. אני זוכרת את שם המחנך שלי אפשטיין, את מורה לספורט – לוקסמבור ואת המורה למוסיקה – זמיר. בבית הספר הייתה מסעדה, בה היינו מבשלים לכל הכיתות במסגרת שיעורי בישול וכולם היו אוכלים במשותף: אורז, פסטות, תפוחי אדמה. היו אז מעט מאוד ממתקים.

הייתי בתנועת הנוער העובד והלומד. הייתה לי מדריכה בשם דפנה, שהייתה מרכזת את כולם ומדברת על הארץ, על הצבא ועל ההגשמה בישראל, היינו עושים גם פעולות אש.

זיכרונות משנות העשרים

ההורים שלי אהבו להקשיב בעיקר מוסיקה של ארץ ישראל ורוסיה, במוצאי שבת האזינו לפרקי חזנות. נהגנו לרקוד ריקודי עם, אורה וריקודי זוגות. שמענו גם מוסיקה ארץ ישראלית, שירים עיבריים, שירים בלועזית של אדם מור, קליף ריצ'רד, תרנגולים, להקות צבאיות, להקת גשר הירקון. נהגנו לרקוד בבית או במסיבות במועדוני נוער, בית תרבות, היו אז כלי תקשורת: רדיו עם רמקול ופטיפון.

אהבה ומשפחה

מפגשים חברתיים היו אז בבית הספר, בתנועת נוער ובמסיבות. אני הכרתי למשל, חבר ברכבת. היינו הולכים לסרט, היינו הולכים לטייל, היינו הולכים למסיבות. עם בני המשפחה היחסים היו קשים, כי הזמנים היו קשים היינו צריכים לבנות ולהיבנות.

יש לי שני ילדים, חמישה נכדים, עדיין אין לי נינים, הבת שלי מורה למוסיקה ומנהלת חנות יד שנייה של וינט'ג והבן שלי במאי בטלוויזיה צלם ומפיק. הבת שלי גרה ביפו הבן ברמת אביב בשכונה הישנה.

עלייה, תקומה והתיישבות

היינו עדיין באפגניסטן כשהכריזו על הקמת מדינת ישראל. עלינו לארץ בשנת 1951. כל הילדים, כל השנים רצו לעלות לארץ ישראל ולא יכלו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל אחרי קום המדינה נפתחו שערי העלייה לישראל. הגענו לארץ במטוס, ומשדה התעופה הגענו לשער העלייה בחיפה. את השפה העברית למדנו בבית הספר ובעיקר עם כל הילדים. אנו הילדים הרגשנו נהדר, גרנו באוהל שנתיים, אך ההתקלמות הייתה קשה לכולם. כולם גרו באוהלים, בגשם זלפות קור ורוח ואוהל היה עף.

מתכון משפחתי

רציתי לשתף אתכם במתכון משפחתי שנהגו לאכול במזרח רוסיה ואכלו אותו אצלנו בבית. אורז צהוב שנקרא פלוב. עד כמה שידוע לי, במשך כל הדורות, הכינו את התבשיל לאירועים משפחתיים גדולים ומכובדים.

חומרים: שני בצלים גדולים, שני כוסות אורז, קילו בשר עוף, או קילו גרם של בשר בקר, 3/4 כף מלח, כף קדושה של כמון, כפית פלפל שחור, כוס שמן, כף מרק עוף, וקארי וכורכום.

אופן ההכנה: לוקחים סיר או מחבת גדולה, שוטפים, מנקים, שמים על הגז, שופכים כוס שמן, מחממים את השמן, מקלפים ומקצצים את הבצלים, שמים בסיר, מטגנים עד שהוא נעשה חום, שוטפים את בשר העוף או בשר בקר, חותכים לחתיכות קטנות, מטגנים, שהוא כמעט רך או מבושל, לוקחים גזר, שוטפים, מנקים, וחותכים את הגזר לרצועות קטנות קטנות, מוסיפים לסיר ומטגנים ביחד עם הכל, כאשר כל העישה מוכנה מוסיפים את הפלפל והמלח וכמון וקארי או כורכום, מערבבים, מבשלים, שהכל מוכן מוציאים את כל התבשיל מהסיר שמים בתבנית, שוטפים, מנקים את האורז, שמים בשר, עם כף מרק עוף, עם כף שטוחה של מלח, מערבבים בסיר ועל זה מחזירים בחזרה לסיר את כל התבשיל של הבשר והכל מחכים כמה דקות שהכל נספג מוסיפים שני כוסות מים ושזה מגיע לרתיכה מחסים את הסיר ושמים את האורז מעל התבשיל, מורידים לאש הכי קטנה שאפשר לאיזה שעה ואז התבשיל מוכן.

השתתפתי במכבייה בכינוס הפועל

קיבלתי פרס מבן גוריון, במקווה ישראל. השתתפתי במכבייה, בכינוס הפועל. היו שם כל הספורטאים אלופי ישראל כמו רומנו – אלוף ישראל בהרמת משקולות, אמיצור שפירא – היה מורה ומאמן אישי שלי ושל כל נבחרת האתלטיקה בישראל. במכבייה נפגשתי עם אלוף העולם בקפיצה לגובה ג'ונסון, אלוף העולם לקפיצה לרוחק. נפגשתי שם עם אלופי עולם אחרים וספורטאים יהודים שבאו מכל העולם להשתתף במכבייה ולאחר מכן בכינוס הפועל.

ריקי בצעירותה במכבייה

הזוית האישית

אלעד אברה וליאל ג'רבי: כשנודע לנו על העבודה שעלינו לעשות שמחנו מכיון שרצינו לדעת איך אנשים חיו פעם,שיחקו עם חברים ומה היה סדר היום שלהם. ציפינו לשמוע סיפורים מעניינים מהעבר. אנו מאוד שמחנו להכיר את ריקי ושמענו המון סיפורים מעניינים.

ריקי: שמחתי מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר ריגלר במסגרת כיתת הותיקים.