מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חייה של רינה גורן

סבתא ודנה בהיותה פעוטה
סבתא עם אחיותיה בכיכר דיזינגוף
סיפור על חלוציות במושבה ובקיבוץ

סבתא שלי,רינה גורן נולדה ב14 במאי בשנת 1934 בת בכורה להוריה יהושע ויונה די-נור (פויירשטן).

היא נולדה בתל אביב והעבירה את ילדותה ביקנעם, יש לה שתי אחיות -אחיותיה שולמית ולאה. היא התחנכה בבית ספר כפרי קטן, כיום היא גרה בקיבוץ משמר העמק. אמא לשלושה.

חגיגות החשמל:

פעם לא היה לנו חשמל,לא אור,לא שקעים ולא כל מוצר חשמלי. כשהגיע החשמל ארצה, זה היה במקומות מסוימים וגדולים, והם גם היו רחוקים מהכפר בו גדלתי "יקנעם". לפני שהיה לנו חשמל, היינו משתמשים בעששיות ומנורות נפט, כדי להאיר את הבית. אני חושבת שהחשמל הגיע רק בשנת  1944.

ולכבוד המאורע החשוב, נערכה מסיבה גדולה בבית העם, עם ריקודים ושירים.  השימושים הראשונים של החשמל היו בעיקר לתאורה בבית. במשך השנים רכשנו גם מקרר חשמלי, ובהמשך רכשנו רדיו! זה היה חשוב לנו מאוד. לא היו מוצרי חשמל כמו היום, ולא היו מכונת כביסה או טוסטר. לפני המקרר החשמלי קנינו בלוקים של קרח, ושמנו את האוכל בתוך ארגז כדי לקררו.

העבודה בהוראה

כשסבתא שלי הייתה בת שמונה עשרה, במקום השירות בצבא היא שמשה כמורה לעולים חדשים, מאחר ובתקופה זו, הגיעו הרבה עולים ארצה והיה צורך לקלוט אותם.

סבתא: ״לימדתי ילדים במעברת יקנעם. היו שם ילדים מכל מיני ארצות, תימן,עיראק, כורדיסטן, מרוקו, ורומניה. לימדתי בבית ספר במושבה יוקנעם,ולמדו שם באותה כיתה גם עולים חדשים וגם ילדי המושבה, כולם היו ביחד, בבית הספר שהיה  בנוי ומסודר. בדיוק אז גמרתי את הלימודים בסמינר למורים. בסוף השנה עברתי למשמר העמק, כי  התחתנתי, ועברתי לחיות בקיבוץ עם בעלי״.

סיפור הדורבן

במשמר העמק, היה צלם שצילם הרבה מאוד צילומים מהחיים בקיבוץ. הוא צילם את הילדים, ואת החגים, ויום אחד הוא בא אליי ואמר לי ״תשמעי, אני רוצה לצלם סרט על הילדים בקיבוץ״, הוא בחר סיפור שכתב עין הלל, שנולד במשמר העמק, והוא פנה אליי בתור המורה של כיתה ב'. הוא שאל אותי אם אני אסכים לבוא עם הילדים ליער, וכמובן שהסכמתי, גם הילדים שמחו מאוד. הוא בא ולקח אותנו לטיול ביער. סיפור העלילה העיקרי הוא סביב דורבן, שפוגע בעצים, והילדים של כיתה ב' עוזרים לצוד אותו. כדי לצלם היינו יוצאים לחורשה מטיילים, בכל מיני מצבים: עם הדורבן ובלעדיו, משוחחים ותוך כדי כך הוא צילם אותנו. זה היה מאוד יפה, זה היה במהלך חופשת הפסח, לפעמים קצת מתיש, אבל נשארה לנו מזכרת יפה. יצא גם ספר באנגלית, כי הקרן הקיימת רצתה, שזה יגיע לילדים היהודים שלא מכירים את החיים בארץ.

ההכרות עם סבא

כשסבתי הייתה בת תשע עשרה, היא הכירה את סבי אדם. הם  הכירו במהלך  ההפגנה של  ה1 במאי."הכרנו בהפגנת 1 במאי,זהו חג הפועלים, שבו הפועלים נאבקו לקבל זכויות, הסמל של החג הוא הדגל האדום. ״היה נהוג לעשות כינוסים בכל מיני מקומות, ואני הלכתי לכינוס בקיבוץ הזורע, וגם אדם הגיע ממשמר העמק לאותו כינוס ושם נפגשנו״. כשהיא הייתה בת עשרים הם התחתנו, ולאחר שנתיים (20.10.1956) נולד להם אור בנם הבכור, והוא הראשון בארץ שנקרא כך. לאחר מכן נולדו גם דוד (דודו),גליה וגלעד בן הזקונים שהוא גם אבא שלי.

הזווית האישית

סבתא  דינה גורן, והנכדה דנה, השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי, בשנת תשפ״א בבית ספר מקיף – עמקים תבור בקיבוץ מזרע.

מילון

חג הפועלים
חג הפועלים, או 1 במאי, הוא יום שבו מציינים ברחבי העולם, כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים, וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. ויקיפדיה

ציטוטים

”לימדתי ילדים במעברת יקנעם,היו שם ילדים מכל מיני ארצות, תימן,עיראק, כורדיסטן, מרוקו, ורומניה.“

הקשר הרב דורי