מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של רחל מזרחי בירושלים

רחל עם התלמידות נעמה ויעל
רחל ויעקב ביום חתונתם
עלייה והתיישבות בארץ

סיפור חייה של מזרחי רחל

שמי רחל מזרחי נולדתי באיי בחרין במפרץ הפרסי לא היה לי תאריך לידה כי הספסוף המוסלמי שדד בזז גנב וקרע את כל המסמכים ובניהים של כולנו לפי הסיפורים של הדודות שלי נולדתי בחופש הגדול לפני תחילת הלימודים.

וכעבור 70 שנה החלטתי סוף סוף לקבוע תאריך לידה התחלתי לפשפש לשאול ולחקור את דודותי וסוף סוף נקבע תאריך לידה שלי, עד אז לא חגגתי ימי הולדת לאחר קביעת התאריך ילדי הפתיעו אותי וחגגו לי יומולדת של 70 שנה יום הולדת מיוחד במינו אשר כלל גם חגיגת בת מצווה.

מיקומי במשפחה השלישית האחים שלי הם: דבורה הבכורה, יצחק, אני, יוסף, רבקה . כולנו נולדנו באיי- בחריין. אחיי ירדנה, נתן, אברהם, נולדו במעברה ואחותי מלכה (מיקי) נולדה בשיכון בקטמון ו'.

תמונה משותפת של הדודים והדודות מיד עם עלייתנו לארץ 

תמונה 1

עלינו לארץ בשנת 1950 עם העלייה הגדולה לאחר מלחמת השחרור העלייה הייתה המונית מכל הארצות לארץ ישראל הבית לעם היהודי. היו הרבה תלאות בדרך לארץ מאיי – בחריין להודו כי היה אסור לעלות לארץ ישראל. מהודו הגענו לישראל, לעתלית. מעתלית לתל מונד, מתל מונד לפרדס חנה, מפרדס חנה לירושלים. בפרדס חנה גרנו באוהלים צבאיים, אני זוכרת שהיה חורף קשה מאוד והאוהל שלנו עף ונשארנו בשלוליות מים והכל היה רטוב המיטות הבגדים. מפרדס חנה עברנו לירושלים וזה היה לאחר בקשות והפצרות רבות של אימי ושל המשפחה בירושלים.

בירושלים גרנו תחילה במבנה אנגלי עם הרבה משפחות לאחר מכן קיבלנו צריפון מפח קטן מאוד בגודל של 3×2 מ' היה חם בקיץ וקר מאוד בחורף בצריפון גרנו 7 נפשות הצפיפות הייתה גדולה מאוד. לאחר מספר שנים עברנו לבלוקון מבלוקים. זה היה הבלוקון של סבי, כי הם עברו לקטמון ג'. כשקבלנו את הבלוקון לא היו בו ברזים ולא שירותים כל המתקנים היו בחוץ, ציבוריים. החיים במעברה היו מאוד קשים, המזון היה דל וחלקו במנות את המצרכים הבסיסיים: שמן, אבקת ביצים, אבקת חלב, סוכר.

למדתי במעברה בבית הספר גאולים א' הנמצא בבקעה היום זה ליד צומת הבנקים המבנה עדיין קיים. כעבור מספר שנים קיבלנו שיכון בקטמון ו', שני חדרים מטבח שרותים ומרפסת קטנה היינו אז 10 נפשות. אחותי בת הזקונים נולדה בשיכון. ישנו בכל מיטת מתכת של הסוכנות 2 ילדים, ראש מול רגל. המיטות היו עם מיטות תחתיות.

בקטמון ו' היו לנו חברות היינו יורדות למטה ומשחקות הולה הופ (חישוק) קפיצה בחבל אחד, קפיצה ב – 2 חבלים, 5 אבנים, בקלאס. למדתי בבית ספר ממלכתי דתי יסודי. לאחר למדתי בבית הספר דעת ערב, טיפלתי בילדים על מנת לממן את לימודי התיכוניים לאחר למדתי בסמינר דוד ילין שנתיים לגיל הרך. בכיתה למדו בשני מסלולים: מסלול לגן ילדים ומסלול לכיתות א-ב.

הכרתי את בעלי יעקב כעבור שנה וחצי של הכרות התחתנו וגרנו ברחוב בן יפונה 4 בבקעה. עבדתי בגן הילדים אלה היו השנים היפות והמהנות. במקביל גדלתי את ילדי: אפרת וגיל. בשנת  1978 עברנו לשכונת רמות א' ושם נולדו אלעד וליטל. אפרת התחילה את לימודיה בכיתה א' ברמות א' וכן גם גיל אלעד וליטל.

תמונה 2

יצאנו הרבה לנופש משפחות בארץ והרבה טיולי טבע בארץ.

הזוית האישית

רחל מזרחי: יצאתי לגמלאות בשנת 2003 כעבור 35 שנות עבודה בהנאה ובכיף בירושלים. גרנו 38 שנים בשכונת רמות א' ובאחר כך עברנו לרמות ב' ברחוב ההבטחה. עברנו לדירה מרווחת – עתה אנו יכולים לארח את ילדינו ונכדנו בשבתות וחגים בכיף וביותר מקום.

מילון

איי בחריין
היא מדינת אי מזרח תיכונית, הממוקמת במפרץ הפרסי, בדרום-מערב אסיה. ערב הסעודית שוכנת מערבית לבחריין וביניהן מים רדודים, קטר שוכנת דרומית לה, מעבר למפרץ בחריין. בשנת 1986 הסתיימה הקמתם של גשר וכביש מעל המים, המחבר בין איי בחריין לערב הסעודית. הקמתו של גשר שיהווה חיבור יבשתי דומה, בין בחריין לקטר, צפויה להסתיים בעתיד.

ציטוטים

”החיים במעברה היו מאוד קשים, המזון היה דל וחלקו במנות את המצרכים הבסיסיים“

הקשר הרב דורי