מאגר סיפורי מורשת

לסבתי קוראים עדה אפרים ,היא נולדה בתאריך 14.3.1953 בירושלים. שם משפחתה לפני הנישואים היה מזרחי. שם משפחה זה היה מאוד מאוד נפוץ בעבר.

סבתי גדלה בירושלים בשכונת מקור חיים, הבית היה בית גדול מאוד בית מפואר, בית ערבי, השכונה הייתה קרובה מאוד לשכונה ערבית. בבית היו שתי קומות, ארבעה חדרים ומרפסת ענקית. סבתא מספרת: "בביתי דיברו עברית וערבית המון מכיוון שאימא שלי עלתה ממצרים ואבא שלי מעיראק, לא היינו משפחה דתית אבל כן מסורתית."

סבתי למדה בכיתות א'-ג' בבית ספר באילת. מכיתה ג'-ח' סבתא למדה בבית ספר "גאולים". בכיתות ח' -'י"ב  למדה סבתא בבית ספר סמינר בית הכרם.

סבתא מוסיפה: "בתור ילדה אהבתי מאוד לראות סרטים, לקרוא ספרים ולשחק חמש אבנים. אני הייתי בתנועת נוער, הנוער העובד והלומד". סבתי סיפרה לי שבתור ילדה החג שהכי אהבה היה ראש השנה, בגלל שכל המשפחה הייתה מתאספת וזה היה החג שמסמל את תחילת השנה החדשה.

בימי שישי במשפחתה של סבתא היו עושים קידוש ומזמינים את כל הדודים והדודות אליהם הביתה. בשבתות הייתה סבתא הולכת לבקר את סבא וסבתא שלה וחוזרת לקראת הערב. המנהג של ללכת לבקר סבים וסבתות בשבת עדיין נשאר, כל שבת אני ומשפחתי הולכים לבקר את הסבים והסבתות.

בשנת 1973 סבתא שירתה בצבא במחוז איילון ברמלה. בעת שהייתה בצבא פרצה מלחמת יום כיפור, במלחמה זו הכירה את אבנר. ומשם הפכו לחברים ואחרי כמה שנים של חברות הם התחתנו, סבי הציעה לסבתי כך: "היינו בחתונה של הרצל (אח של סבא שלי) ואחרי החתונה חזרנו הביתה ואבנר הציע לי נישואים. חתונתנו הייתה ביולי".

הזוית האישית

עומר: אני רוצה להגיד שנהנתי מאוד ושלמדתי המון דברים חדשים על סבתא שלי. אני מאחל לה בריאות איתנה, שתמשיך להיות מדהימה ותלמידה טובה ושתמיד תצליח בכל מה שתרצה.

סבתא עדה: שתמיד תמשיך להיות מדהים כמו שאתה.