מאגר סיפורי מורשת

סבתי מדלנה נולדה בשנת 1963 בגאורגיה בעיר כותאיסי.

הילדות בכותאיסי  לא הייתה קלה, סבתי למדה בבית ספר יהודי, את מקצועות היסוד, וגם את השפה העברית. בבית הספר בו למדה, חיסנו את כל תלמידי כיתה ג' בחיסון וזה השאיר לה צלקת ביד עד היום.

כּוּתָאיסי היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי , סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה.(ויקיפדיה)

בעיר כותאיסי הייתה קהילת יהודית שחלקה  עלה לישראל. בשנת 1973, כאשר סבתי הייתה בכיתה ד', היא  ומשפחתה עלו ארצה בהפלגה, יחד עם קבוצת יהודים מגאורגיה. סיבת העלייה הייתה הגעגוע לישראל, והאנטישמיות שהייתה באותה תקופה. בהגיעם ארצה הם התיישבו בנוף הגליל(נצרת עילית לשעבר), והיא החלה ללמוד בבית ספר שבעיר.

הקשיים שחוותה בזמן ההתאקלמות בארץ, הם הקושי בשפה, המבטא, התרבות, והיה גם קושי חברתי להשתלב בחברת הילדים בארץ. עם הזמן, החלה ללמוד להסתדר עם הקשיים, למדה טוב  את השפה והתרבות, ותוך כדי רכשה חברים.

בגיל ארבע עשרה, סבתי התחתנה (כך היה נהוג באותה תקופה) ומהסיבה הזאת, היא לא התגייסה.

סבתי הייתה בת חמש עשרה, כשהחלה לפתח את תחביב הנגינה בפסנתר ,לדבריה, השקיעה בו רבות. היא למדה לנגן על פסנתר עד גיל שבע עשרה  ובמקביל המשיכה להשקיע בלימודים.

סבתי למדה לתואר בניהול חשבונות, והחלה גם לעבוד במקצוע זה לפרנסתה.

לפני כעשרים שנה, היא החלה להתעניין בעיצוב בגדים, ועבדה במקומות רבים בתחום. כיום יש לה עסק של בגדים בביתה.

סבתי  חיה עם בעלה בנוף הגליל, ומנהלת עסק למכירת בגדים.  יש לה שלושה ילדים, ושישה נכדים מאושרים שאוהבים אותה מאוד..

הזווית האישית

מאור – באמצעות תוכנית הקשר הרב דורי, למדתי להכיר את סבתי, שמעתי ממנה על ילדותה ועל חייה בגאורגיה.