מאגר סיפורי מורשת

סבתא רוחלה קופלמן מספרת: "נולדתי בשנת 1951 בפתח תקווה, כשהיא עוד הייתה מושבה. הוריי – שניהם הגיעו ארצה לפני השואה, אבל הם היו מבוגרים מיתר הורי-חבריי. לי הייתה ילדות נהדרת, נהניתי בה מאוד, לא היה חשש באזור שגרנו, הילדים היו בחוץ ושיחקו. לגבי הצנע אני לא הרגשתי את זה בתור ילדה כי אמי הייתה גאון קולינרי, היא ידעה לעשות מכלום ארוחת פאר. בנוסף לזה, בחצר שלנו היה לול תרנגולות ואווזים ואפילו יונים. היה גם מחסן ששהו בו חולדות, ואפילו אמי לא יכלה להתמודד במלחמה הזו (של החולדות) – היא הייתה אישה קטנה שלא פחדה מדבר – היא לא פחדה מג'וקים, חולדות וכו…

פעם בשבוע לאימא היה יום כביסה ולא היו אז מכונות כביסה אז היינו מכבסים בידיים, בתוך גיגית, ואם היה צריך להרתיח אז היו שמים על פתיליה דוד גדול והיו נותנים לבגדים לשהות שם במשך יום שלם. כילדה, הפנטזיה שלי הייתה לרכב על סוסים ואבא שלי (דוב) היה לוקח אותי לקיסריה רק בשביל לרכב על סוסים.

תקופת נערותי

בנערותי הייתי בתנועת הנוער של "הנוער העובד והלומד", לא כל כך אהבתי את זה. באותה תקופה מי שהיה הולך לחוגים ו"מסיבות סלוניות", זה היה נחשב כהתנהגות רעה.

סבתא רוחלה כתלמידה

השירות הצבאי

הייתי בחיל ההנדסה ונסענו הרבה לטכניון בחיפה כדי לעשות ניסויים באדמה, בסופו של דבר זה היה לצורך בניית הגשרים למלחמת הכיפורים. השירות היה מעניין מאוד. עבדתי שנה אחרי אצל מהנדס בניינים ואחר כך עבדתי כשרטטת בניין.

סבתא רוחלה בתקופת שירותה הצבאי

החתונה

סבתא וסבא הכירו כל החיים בעצם. סבא היה בחברה של עדינה (אחותי הגדולה) שהיו בני נוער. איכשהו הם היו תמיד קרובים אחד לשנייה. בתנועת הנוער הוא היה המדריך של סבתא (היא פרשה מהתנועה בגללו. היא אומרת: הוא היה כל כך מעצבן). סבתא מספרת: "כשהייתי בת 21, אחרי חודש התחתנו, זה היה שבוע לפני פסח. הצלחנו למצוא אולם, אבל מלחמת הכיפורים הפריעה לאידליה. ושוב נשארתי לבד, רק עם הוריו (שמעיהו ודבורקה). "

סבא איתן וסבתא רוחלה בתקופת חתונתם

משפחתי

מאז ועד היום נולדו שלושה ילדים ושבעה נכדים. והיום סבא איתן מבלה את הפנסיה שלו בטיולי ג'יפים, וסבתא מבלה עם הנכדים ובמועדון הגמלאים.

עץ המשפחה מצד אימי

הזוית האישית

סבתא רוחלה: היה לי נחמד לשבת עם נכדי המקסים ולעלות זיכרונות מילדות רחוקה. ההבדלים בין ילדותו לילדותי ענקיים. שוחחנו על כך בערב שישי והיה מרגש מאוד!

הנכד אייל: היה מעניין לשמוע את סיפוריה של סבתי למרות שידעתי את רוב הדברים, עדיין היה מעניין לשמוע דברים נוספים שלא ידעתי על צד משפחתה.