מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי אושרי ביברמן ואני הולך לספר לכם את הסיפור של סבתא רבתא שלי, אסתר זיידמן שנולדה במולדובה בשנת 1922.

סבתי חיה במולדובה בזמן מלחמת העולם השנייה. כשהגרמנים כבשו את מולדובה, המשפחה של סבתה רבתא שלי ברחה לקזחסטן. אלו שנשארו שם ולא הספיקו להגיע לקזחסטן נתפסו והומתו בידי הנאצים. את אחת מקרובות המשפחה החביאו במקלט וכך היא נשארה בחיים והייתה היחידה שניצלה. בכפר של סבתי היה רב גדול, וכאשר הנאצים הגיעו לקחו את הרב, גררו אותו בזקן בכל הכפר רק בגלל שהיה יהודי. לפני חמש שנים במקום שבו נקברו היהודים בנו קבר לזכרם, שרשום שם: "כאן שוכבים יהודים שהרגו אותם הנאצים רק בגלל היותם יהודים".

סבתא רבתא שלי ואחותה עבדו במפעל לתפירה של מדים לחיילים רוסיים, הם עבדו כל יום 14 שעות ויותר. יום אחד הגיע מפקד הצבא וקרא בשם משפחתם של סבתא רבתא שלי וסבא רבא שלי. קריאה זו הבהילה אותם מאוד, כי לא ידעו למה לצפות. המפקד הגיע והסביר להם, שהם העובדים הכי טובים שתפרו הכי מהר והכי הרבה מדים. הוא הביא להם מתנות, בגדים חדשים, אוכל ומדליות, ואמר להם תודה רבה על כך שהם עובדים ומשקעים כל כך הרבה.

בילדותה סבתא חיה בבית של שבע נפשות. כשהיא גדלה היא למדה בבית ספר יהודי שלמדו שם את שפת היידיש. היא למדה את מקצוע התופרת אבל לא הספיקה לסיים בגלל שהחלה מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה היא חזרה למולדובה ובשנת 1946 התחתנה עם סבא רבא שלי ששמו שמעון. לפני שהיא התחתנה שם המשפחה שלה היה חנציס ושונה לאחר הנישואים לזיידמן. נולדו להם ארבעה ילדים, שלוש בנות ובן אחד. סבתא רבתא וסבא רבא שלי עבדו מאוד קשה. סבתא רבתא שלי הייתה מוכרת בחנות, וסבא רבא שלי היה מנהל עבודה במפעל גדול. התחביב של סבתא רבתא שלי היה לסרוג. היא סרגה הרבה דברים יפים לילדים שלה.

סבתא רבתא שלי וסבא רבא שלי שמרו מסורת יהודית ותמיד חגגו את כל החגים היהודיים וגם שמרו שבת. כל שנה בפורים היא תפרה תחפושות חדשות לילדיה. אחרי שסבא רבה שלי נפטר בשנת 1988, היא עברה לגור עם הנכדה שלה (אימא שלי) ובשנת 1991 הם עלו לארץ ישראל. יש לה שמונה נכדים ו- 19 נינים, וכולם גרים בישראל. סבתי הייתה אישה מאוד חכמה, אהבה מאוד לבשל ולארח, אבל החיים שלה לא היו ארוכים, היא נפטרה ממחלה בגיל 74 ואני לא הספקתי להכיר אותה.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר אורט שרת בנוף הגליל, התש"ף, בהנחיית המורה המוביל שמואל ליידרמן.