מאגר סיפורי מורשת

אני, יוסף ציפורה מבית (אברהם), ילידת רומניה נולדתי לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ב- 4.8.1944 כשהגרמנים נמצאים באירופה באווירת שליטה של הגרמנים. יש לי אחות אחת קטנה ממני ב– 3 שנים.

בהמשך התגבשו יהודים בגלל המצב שהיה… בלילה נעלו את הדירה ועם הקבוצה התחלנו בבריחה וחצינו את הגבול ותחת איום של תפיסה בהמשך הלינה שלנו הייתה במחבוא ברפתות וכדומה …

בהמשך ארגון הג'וינט העולמי אסף אותנו במשאיות והביא אותנו לאיטליה שקלטה אותנו כפליטי אירופה. היינו שם מעל שנה. בשנת 1948 כשהבריטים עזבו את ארץ ישראל, ארגון ההגנה אסף אותנו והביא אוניות לנמל באיטליה ועלינו לארץ ישראל. תוך מספר שבועות הוכרז באו"ם על הקמת מדינת ישראל, ארץ היהודים.

הארץ הייתה בתחילתה, חילקו לנו מזון לפי כרטיס חודשי, קצת לכל נפש והתחלנו ללמוד, ההורים התחילו לעבוד, אבא שלי התחיל לעבוד בנמל יפו. החיים היו קשים במחסור כלכלי שלא אפשר לי המשך לימודים. התחתנתי צעירה, נולדו לי 3 ילדים יש לי 7 נכדים והשתדלתי שילמדו לימודים גבוהים להמשך דרך עתיד טוב.

עקב המצב הכלכלי ותנאי מגורים קשים, היו הרבה כעסים בבית וריבים בין ההורים שהשפיעו קשות עלינו. החינוך היה קשה וכשבאנו ארצה אחותי חלתה במחלת ראות ושכבה חודשים בבית חולים, דבר שהשפיע קשות על המחשבות שלי היום יומית והקשה. הורים שדאגו מאוד לכלכלה שהייתה קשה במחסור ונמנעו מאתנו עקב כך דברים.

גם בעלי ניצול שואה שחוה מחסור ולמד רק 4 שנים הוא עבר לכפר של ילדים תחת ניהול דתי שגרם לו להתנתק מהמשפחה כשהוא בן 11 ומשפחתו עלתה לישראל עם 3 ילדים ואח שלו בן 9 נשארו אצל דודה לבד בלי הורים ודודה שפנתה לממשלה הביאה לכך שהעלו אותם לאוניה אחרונה שיצאה מרומניה לישראל ונסגר הגבול ל- 10 שנים משנת 1949-1960 לא הייתה יציאה של יהודים לעלייה מרומניה לישראל.

בהמשך הוכרתי על ידי ממשלת ישראל כניצולת שואה, אני מקבלת קצבה חודשית.

אני גאה בדור שהקמנו לאחר כל המעשים וקורות חיינו והצלחנו שילדנו ונכדנו יצאו לתפארת, נכדים שירתו בצה"ל גאה להיות שייכת לעם היהודי ולהגיע עד הלום וארץ ישראל ארץ היהודים לאורך כל ההיסטוריה עכשיו ולנצח.

חשוב לי לציין שלמרות הקשיים והאירועים הקשים שעברתי בחיי אני לא ספרתי את כל סיפור חיי היות ואני מאמינה מאוד שאדם צריך להסתכל על חייו כגורל ולהביט בחצי הכוס המלאה ולא בחצי הכוס הריקה ולהיות תמיד עם הפנים קדימה על כל המשתמע מכך.

הזוית האישית

סבתא ציפורה: נהניתי מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי. אני חושבת שזו תכנית חשובה מאוד. נהניתי לבלות עם נכדי – איתי ולספר את סיפור חיי. תודה רבה על ההזדמנות שנתנה לי.