מאגר סיפורי מורשת

סבתא זהבה נולדה בארץ ישראל בבני ברק, 541023, לזוג הורים ושמם: שמואל ורגינה (רבקה) שעברו את זוועות השואה ועלו לארץ ישראל לאחר מכן. סבתא זהבה הייתה בת יחידה להוריה וסבתא זהבה לא הכירה את סבא וסבתא שלה משני הצדדים, כי הם נרצחו בשואה. הוריה של סבתא נולדו בפולין.

בבית של סבתא דיברו יידיש ועברית. סבתא זוכרת את הבית שלה כבית רגוע, שמח וכל הזמן היה מלא באורחים שקיבלו יחס חם. המנהגים המיוחדים שהיו ועברו במשפחה של סבתא הם: ללכת לבקר כל אחד מהמשפחה, ולארח כל הזמן כדי לשמור על קשר בין כולם. המאכלים שהיו נהוגים בבית של סבתא הם: עוגות שמרים, כרוב ממולא,  וכל מיני בשרים וסוגי דגים.

את בת המצווה של סבתא חגגו באולם עם משפחה וידידים. סבתא למדה בבית ספר יסודי שנקרא "משואות" בבני ברק, ובתיכון בני ברק, בשפה העברית. הוריה של סבתא היו מספרים לה על משפחתם. חבריה היו מביה"ס, מבני עקיבא והשכנים. סבתא זוכרת שילדותה הייתה כיפית ושמחה. בילדותה הילדים נהגו לשחק בקלאס, מחבואים, תופסת, קפיצה בחבל וחמש אבנים. בילדותה הילדים יצאו לטיולים ופעולות בתנועה.

סבא וסבתא נפגשו בחתונה של ידידים משותפים של הוריה. הם התחתנו בבית החייל (תל אביב), ב- 8.8.74.

סבתא זוכרת את חתונתה שמחה ומרגשת. אז, היה נהוג לתת כמתנות חתונה חפצים לבית וכסף.

 

בעברה הייתה גננת במקצועה במשך 20 שנה, ולאחר מכן, עשתה הסבה מקצועית, ולמדה פרסום, שיווק, ארגון אירועים וסיימה את הלימודים בהצטיינות.

כיום סבתא לא עובדת ואוהבת להיות עם הנכדים והילדים שלה. היא גם מאוד אוהבת להיות עם חברים ולטייל בעולם.

 

כששאלתי את סבתא מה עולה בזיכרונה, היא אמרה לי שמכיוון שמתקרב חג הפורים, היא נזכרת בתחפושות המיוחדות שהוריה היו מכינים בעצמם בהשקעה רבה עבורה.

משפטים מפעם והיום:

פעם: אל תקשקש בקומקום.

היום: אל תספר ספורים/ אל תעבוד עלי.

אילן היוחסין של משפחתי

מורה מובילה: שירה רבי

 

תשע"ו