מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חייה של יהודית וילק

יהודית וילק בתה המורה דבורה צלח והמתעדים
במפגש הפתיחה בספריית בית הספר
עלייתה של יהודית מרומניה לישראל

אני יהודית נולדתי ברומניה בשנת 1944 למשפחת קרפט, בסוף מלחמת העולם השניה, בעיירה דרבן. עד שנת 1951. עלינו ארצה מהעיר קונסטנסה באונייה טרנסילבניה. ההפלגה נמשכה כשלושה ימים בדרך עברנו במיצר הדרדנלים. היינו בהפלגה אמי ואחותי, אבי נפטר שנה קודם. הגענו לנמל חיפה בתאריך 4 באפריל בחול המועד של פסח. משם נלקחנו למחנה עתלית ושיכנו אותנו באוהל על שפת הים. בבוקר כשהתעוררנו האוהל עף וראינו את השמים מעלינו. אחותי הייתה בת 4 ונבהלה מאוד.

אמי נגשה לאחראי ובקשה שנעבור למקום אחר. הועברנו לפרדס חנה למבנה של הצבא הבריטי שהיה ביתן ארוך וגדול אותו חילקו למספר משפחות. לאחר החג נשלחנו אני לבית ספר ואחותי לגן.

בשנת 1953 עברנו לפנימייה בבני ברק ולמדנו שם עד כיתה י"ב. מאחר שהפנייה הייתה חרדית, לא שירתנו בצבא ואני למדתי תפירה ועסקתי בזה למחיתי.

הזוית האישית

השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר הרצוג חולון בשנת הלימודים תשע"ט.

מילון

האונייה טרנסילבניה
טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania) הייתה אוניית נוסעים רומנית, שהפליגה עם תיירים בים השחור, בים התיכון, בים סוף ובאוקיינוס ההודי. טרנסילבניה הובילה עולים חדשים שעלו לארץ ישראל לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ובהמשך למדינת ישראל. אוניית פלדה באורך 132 מטר, רוחב 17.6 מטר, גובה 8.5 מטר. לספינה היו שלושה סיפונים, הספינה הייתה מיועדת להובלת 412 נוסעים, אך בהובלת עולים חדשים צופפו על סיפוניה עד אלפיים נוסעים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”במחנה עתלית שיכנו אותנו באוהל על שפת הים. בבוקר כשהתעוררנו האוהל עף“

הקשר הרב דורי