מאגר סיפורי מורשת

ילדות ורקע בבולגריה על המשפחה

מרי אוליבר נולדה בתאריך 2.9.1920 בבולגריה בעיר הבירה סופיה.

אימא של מרי, ליזה, הייתה עיתונאית חשובה בבולגריה ופעילה בארגוני נשים.  נוסף על כך הייתה ציונית והיא שדחפה את מרי לעלות לארץ ישראל. לאביה יוסף היה מפעל ליצור בובות תצוגה לחלונות ראווה וצעצועים.

מרי הייתה הבכורה מתוך שלוש בנות, אחיותיה עלו מאוחר יותר לארץ ישראל. אביה התחתן בשנית ועלה לארץ עם אישה אחרת. במלחמת העולם השנייה פלשו הגרמנים לבולגריה אך לא פגעו ביהודי המקום.

מרי אוליבר

העלייה לארץ ישראל

כשפרצה מלחמת העולם השנייה עלתה מרי לארץ ב -1939 בעלייה בלתי לגאלית באוניה "מילוס" שהפליגה מנמל ברומניה. היא הגיעה לחיפה ומכאן הועברו ב-4.11.1940 על ידי הבריטים לאונייה "פאטריה". מרי שכנה באחד התאים באחד הסיפונים. על מנת לעכב את גירוש המעפילים "ההגנה" החליטה להטמין פצצה בבטן האונייה על מנת לגרום לנזק קל ולמנוע את המשך דרכה ויכולת תנועתה. בגלל טעות אנוש חומר הנפץ היה גדול ממה שנדרש וגרם לנזק גדול ולטביעת האונייה. הפיצוץ גרם לטביעת אנשים רבים (כ-250 אנשים), אשר לא הצליחו להציל את עצמם. את התינוקות, היולדות והחולים דאגו להוריד ראשונים.

אמא שהתה בזמן הפיצוץ במקלחת. היא הצליחה לשרוד בקפיצה למים למרות שלא ידעה לשחות ונצלה על ידי איש בריטי שמשך אותה אל החוף והועברה למחנה הסגר בעתלית שם שהתה תקופה.

מחנה המעפילים עתלית

כל הניצולים עברו בדיקות רפואיות וחיטוי והועברו לצריפים נשים לחוד וגברים לחוד. המחנה היה מוקף גדרות תיל  גבוהים וכפולים. בלילה היו סוגרים את הצריפים, היה חובה להסגר בצריפים מרדת השמש ועד הזריחה. התפתחו במחנה חיי חברה ערים: העולים למדו עברית שירים וריקודים ארץ ישראליים, התקיימו תחרויות ספורט, מסיבות חג ועוד. המסורת היהודית השתמרה בעזרת שירותי דת שהתארגנו במקום. הישוב היהודי העביר חבילות מזון, בגדים, צעצועים וספרים. הווי מיוחד נרקם סביב ההפרדה הכפויה בין הנשים לגברים שביניהם חצו גדרות תיל. האוכל לא היה מגוון : בבוקר קפה ולחם ובצהריים אורז דייסתי. היא שהתה במחנה שנה ושלושה חודשים ועבדה בבית החולים ושם למדה את המקצוע. עד שיום אחד הגיעו פליטים נוספים ולא היה מקום להכיל את כל הפליטים ששהו במחנה ולכן החליטו הבריטים לשחרר חלק מהפליטים וכך מרי יצאה מהמחנה בעתלית והתחילה לעבוד בבית חולים תחת פיקוח בריטי. הסוכנות העבירה את מרי למשק הפועלות. בהמשך היא הכירה את בעלה צלי יליד הארץ והתחתנה איתו.

סבא וסבתא עברו לבית פרטי לכפר בשכונת בלינסון ליד כפר סירקין. היו להם כמה דונמים והיה להם משק חקלאי של עופות, לולים, עצי פרי ועצי הדר. סבתא עבדה קשה מאוד וטיפלה בלול ובגינה. סבתא וסבא הקימו משפחה נולדו להם ארבעה ילדים, שלוש בנות ובן: לאה, יונה, אושרה ועוזי. מרי עבדה כל השנים ובהיותה בפנסיה התנדבה בבית חולים.

הזוית האישית

יונה: במהלך כתיבת סיפורה של אמי למדתי עד כמה הייתה אמי קשורה לעלייה לארץ ישראל התודעתי שוב לכל מה שעברה במהלך חייה, נזכרתי בסיפורים שסיפרה לי וסיפרה את סיפורה בעתלית לתלמידים בכיתות לימוד.

מאיר: נהניתי מאוד לעבוד במשותף עם נכדתי על פרק העפלה לישראל קראנו חומרי רקע שונים העשרנו את ידיעותינו ולמדנו רבות על התקופה.

שירי: אני נהניתי לעבוד עם סבי וסבתי החוויה הייתה מדהימה למדתי רבות על סבתא רבתא שלי והכרתי טוב יותר את העבר של משפחתי היה מאוד מהנה ואני חושבת שצריכים לעשות את הפעילות הזאת בעוד בתי ספר