מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור הצלה יהודי – אחד מיני רבים

סבא פרדי וליבי בבת המצווה של ליבי
סבא פרדי בגיל שנתיים
איך ניצל אבי מאימת ההשמדה הנאצית

סיפור הצלה יהודי – אחד מיני רבים

פתח דבר

שמי פרדי רוזנפלד, נולדתי בשנת 1945 בבירת בולגריה סופיה.

בתחילת שנת 1949 בסמוך להקמת המדינה החליטה משפחתי לעלות לארץ ישראל.

הסיפור אותו אני רוצה לספר, מתאר אירוע שארע לפני כ-75 שנים – בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, אירוע, אשר הציל את אבי ממוות ובכך אפשר את הגעתי לעולם וכמובן כתוצאה מכך את הקמת משפחתי ובכלל זה את הולדת נכדתי ליבי גליקסמן, עמה אני מספר סיפור זה.

המקור של משפחתי 

שורשיה של משפחתי מקורם באזור מרכז אירופה, ומשם לקראת אמצע המאה ה-19 עברה משפחתי להתגורר בסופיה בירת בולגריה. כזכור, זו התקופה בה החל במזרח אירופה לפרוח ולקרום עור וגידים הרעיון הציוני. "החיידק" הציוני הגיע גם לבולגריה ולקראת סופה של המאה ה-19, כיהן סבא רבא שלי (יעקב רוזנפלד) כראש הקהילה היהודית של סופיה – בירת בולגריה והיה לאחד ממנהיגי הציונות במדינה. במסגרת תפקידו, הוא אף ארח את תיאודור הרצל (חוזה המדינה), בעת חנייתו של הרצל בסופיה בירת בולגריה, בדרכו להיפגש עם הסולטן התורכי, במטרה לבקש ממנו סיוע להקמת בית יהודי לעם היהודי בארץ ישראל.

בתחילת המאה ה-20, חלק גדול מבני משפחתי שרתו את מלך בולגריה ומשפחתו ולמעשה נחשבו לבני בית בארמון המלוכה הבולגרי. לדוגמא- סבי היה החייט האישי של המלך ומשפחתו, דודי היה הרופא האישי של משפחת המלוכה ודוד אחר היה הכובען (כן, כן, פעם היה גם מקצוע כזה, מאחר ורוב האנשים ובכללם הגברים וגם הנשים נהגו לחבוש כובעים).

מלחמת העולם השנייה – סיפור ההצלה

מעט לפני תחילת מלחמת העולם השנייה התגורר אבי בצפון יוון ועבד כרוקח בבית מרקחת לא רחוק מהעיר סלוניקי. כידוע הגרמנים אשר נכנסו וכבשו את כל יוון, החלו לאסוף את יהודי יוון מתוך מטרה לשלוח אותם במסגרת "הפתרון הסופי לבעיה היהודית" להשמדה במחנות הריכוז בפולין ובעיקר למחנה ההשמדה אושוויץ.

גם אבי, בהיותו יהודי, נלקח כמו שאר יהודי יוון ברכבת לכיוון מחנה ההשמדה אושוויץ.

עובדה ידועה היא שכל יהדות בולגריה ניצלה מהשמדה, וזאת בזכות העם הבולגרי, הכנסייה הנוצרית והמלך הבולגרי אשר כזכור היה בן ברית של הגרמנים ודרש מהגרמנים שלא יפגעו ביהודי בולגריה. יותר מכך, בהסכם אשר נחתם בין בולגריה לבין הגרמנים הוכנס סעיף מיוחד על פי דרישתו של המלך הבולגרי, אשר קבע במפורש שיהודי בולגריה לא ייפגעו. ואכן כך היה – יהדות בולגריה ניצלה כולה ואף יהודי בולגרי לא הושמד. הפגיעה היחידה אשר נגרמה להם, הייתה בכך שהם הוגלו מהערים הגדולות ונאלצו להתגורר מאז שהגרמנים נכנסו לבולגריה עד לסיום המלחמה, בכפרים ובעיירות מרוחקים ממרכזי הערים הגדולות.

למזלו של אבי, רכבת המשא שבה הובלו היהודים מאזור צפון יוון לכיוון פולין עברה בדרכה בבולגריה ועצרה בתחנת הרכבת המרכזית של סופיה בירת בולגריה. אבי הצליח בדרך לא דרך למצוא טלפון בתחנת הרכבת (באותם הימים לא היו טלפונים זמינים בכל מקום, קל וחומר אף אחד עדיין לא חלם אפילו על קיומם של טלפונים ניידים) ולהתקשר לסבי – אברהם רוזנפלד (אביו) שכזכור היה החייט של המלך. מובן שסבי פנה מיד למלך בולגריה בבקשה לשחרר את אבי מרכבת המוות. מלך בולגריה נעתר לסבי ופנה מיד לשלטונות הגרמנים בדרישה תקיפה לשחרר את אבי ואתו עוד 7 יהודים בולגרים שהיו על אותה הרכבת.

בכך למעשה ניצל אבי ממוות כמעט בטוח והתאפשרה הקמת הענף המשפחתי אליו אנחנו משתייכים- אני, בנותיי ונכדיי וביניהם ליבי גליקסמן לה אני מספר לראשונה סיפור זה.

הקמת הענף המשפחתי שלי

כפי שכבר הזכרנו, במהלך רובה של מלחמת העולם השנייה (מאז שהגרמנים נכנסו לבולגריה) גורשו יהודי בולגריה מהערים הגדולות ובלית ברירה התגוררו בעיירות ובכפרים הקטנים. גירוש זה למעשה הציל יהודים רבים מפגיעה מאחר ובנות הברית אשר נלחמו נגד הגרמנים ובני בריתם החלו להפציץ את בירת בולגריה סופיה אשר למזלנו עקב הגירוש כבר הייתה ריקה לחלוטין מיהודים. מבחינת משפחתי, הגירוש הזה היה למעשה בחזקת "מעז יצא מתוק" מפני שהורי אשר הוגלו מסופיה לעיירה בשם Russe נפגשו בעיירה זו. בסוף שנת 1944 החליטו להתחתן וכתוצאה מנישואין אלה נולדתי אני בחודש אוגוסט 1945.

השלטון הקומוניסטי והעלייה לארץ ישראל

עם סיום מלחמת העולם השנייה שוחררה בולגריה מהשליטה הגרמנית ע"י הצבא האדום (הצבא הרוסי). החל משנת 1917 מאז המהפכה הבולשביקית "פרחה" ברוסיה השיטה הקומוניסטית. כמובן שהצבא הרוסי שהשתלט על בולגריה, בנוסף לחיסול המלוכה, גם החל לכפות את השיטה ועקרונות הקומוניזם על האוכלוסייה של בולגריה. על פי עקרונות אלה כל האזרחים הם שווים ולכן כל אזרח זכאי להתחלק שווה בשווה עם שאר האזרחים ברכוש הקיים במדינה. משפחתי, אשר כזכור הייתה מקורבת לחצר המלכות, הייתה במצב כלכלי טוב, התגוררה בבניין שלם שהיה בבעלות המשפחה. סבי שהיה חייט המלך ומכוח זה היה במצב כלכלי טוב, בנה בתחילת שנות ה-30 בניין שלם עבור כל המשפחה. ובבניין זה הקצה דירה מרווחת לכל אחד מילדיו ולמשפחותיהם. כמובן שגם אבי כמו שאר אחיו קיבל דירה מרווחת בה התגוררנו- אבי, אמי ואנכי.

במסגרת המדיניות הקומוניסטית ועקרונות השוויון, כפו הרוסים על משפחתי לקבל לדירתם שתי משפחות נוספות. כתוצאה מפעולה זו, נוצר מצב בו כל משפחה התגוררה בחדר יחיד וחלקה עם המשפחות האחרות את המטבח, השירותים וחדר האמבטיה. ברור שהורי לא נהנו ממצב זה, ולאחר תקופה לא ארוכה החליטו שאורח חיים זה איננו לרוחם, עזבו את בולגריה ועלו למדינת ישראל שאך זה הוכרזה כמדינה עצמאית.

צחוק הגורל היה שעם עליית משפחתי לישראל נאלצנו להתגורר במעברה- תחילה באוהל, בהמשך בצריף ובו חדר יחיד עם שירותים בחוץ ורק לאחר 3 שנים בשנת 1952 זכינו סוף סוף לעבור ולהתגורר בדירת שיכון קטנה בעלת 2 חדרים.

הזוית האישית

סבא פרדי: בקשר הרב דורי הייתה לנכדתי ליבי ולי הזדמנות נהדרת לחוות אירוע חשוב שחוותה משפחתנו לפני כ-75 שנים. חוויה זו הייתה חוויה מעצימה ומשולבת בגורלו של העם היהודי בתקופת השואה.

אני שמח ומודה לבית הספר נעמי שמר, לבית התפוצות ויוזמי תכנית הקשר הרב דורי שנתנו לי את הבמה לספר לנכדתי ליבי את סיפור החלק הזה של סיפור חיי משפחתי.

מילון

המהפכה הבולשביקית
מהפכה שהתחוללה ברוסיה באוקטובר 1917 במהפכה זו עלו לשלטון הבולשביקים, בראשות ולדימיר איליץ' לנין

ציטוטים

”למדתי לראשונה שיהדות בולגריה היא היהדות היחידה שניצלה מהשמדה וודאית בתקופת השואה.“

הקשר הרב דורי