מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור הפלגתנו ב"אקסודוס"

שרה גורן בארץ ישראל
שרה במחנה בגרמניה
דרכה של משפחת זילברשטיין לארץ ישראל

שרה גורן ילידת 1945  מביאה את סיפורה, סיפור של משפחה ניצולת שואה מפולין. את סיפורה סיפרה לאשרת בתכנית הקשר הרב דורי. שרה מספרת:
"שמות הורי אסתר ושמעון זילברשטיין. אחי יעקב היה בן שמונה ואני שרה בת שנתיים"
תמונה 1 
                    
משפחת זילברשטיין  
תמונה 2
 
כמשפחת פליטים באירופה נאלצנו להשמיד הכל כדי להנצל, כדי שלא יזהו אותנו. השמדנו הכל, את כל התמונות וכל החפצים האישיים שעלולים לזהות אותנו כפליטים אירופה. בתום מלחמת העולם השניה. היינו רדופי מלחמה וסבל, בודדים וחסרי כל. כל שרצינו לעלות לארץ ישראל.
 
ההכנות להפלגה ב"אקסודוס"
הועברנו למחנות המעבר שנוהלו בידי שליחים של "הבריחה", כך קראו אז למוסד שטיפל בעליות הבלתי  לגליות לישראל. שליחי "המוסד לעלייה", רכשו בארצות הברית ספינה ישנה כבת 30 שנה בשם "פרזידנט וורפילד " ששימשה בעברה למטרות תיירות ונופש על נהרות ואגמים .אחרי שנרכשה  הספינה ע"י ההגנה ("המוסד") היא תוקנה ושופצה וקיבלה את שמה החדש וההיסטורי "אקסודוס" – "יציאת אירופה תש"ז". 
 
בתאריך  29 ביולי 1947 הפלגנו כ -4500 פליטי שואה אל חופי הארץ. ששה מלווים מאנשי "ההגנה" ובראשם הקברניט יצחק אהרונוביץ המכונה "אייק ". תנאי המגורים בספינה היו קשים והצפיפות רבה.
 
האנגלים קבלו מידע על הספינה וכבר המתינו לנו בלב הים. עם כניסת הספינה לנמל חיפה החל מאבק בין האנגלים והמעפילים.הקברניט שלח מברק לשר החוץ האנגלי:
 
"על סיפון אנייה זו נמצאים למעלה מ- 4500 אנשים נשים וטף שפשעם היחיד הוא היותם יהודים. 
לעולם לא נכיר בחוק המונע יהודים לעלות לארצם".
 
הבריטים דיברו אנגלית והשליחים תרגמו ליידיש, בסוף כל משפט הוסיפו: "ככה הוא אומר !!!    
ככה הוא רוצה !!!” אז הבינו כולם שצריך להתנגד !
 
המאבק היה חסר סיכוי. 
הנשק של המעפילים היה קופסאות שימורים, ברגים ותפוחי אדמה והאנגלים הפעילו נשק וכוחות צבא מאומנים.   בנמל חיפה הועברו המעפילים בכוח לשלש ספינות גירוש. שר החוץ האנגלי הורה לשלוח את הפליטים חזרה לאירופה.צרפת, שהייתה בת בריתם של הבריטים הסכימה לקלוט את המעפילים כאזרחים בתנאי שיסכימו לרדת מרצונם.
 
אנשי ההגנה סייעו לעולים, הם ארגנו משלוחי מזון ציוד רפואי ותרופות, אך בעיקר השתדלו לחזק את רוחם. התנהגותם של המעפילים הייתה מופתית ורוחם לא נשברה על אף הסבל הרב הם עמדו בכל הפיתויים וסירבו לרדת מהאניות.
 
בשבוע השלישי לשהייתם בפורט דה-בוק הכריזו המעפילים על שביתת רעב לצרפת כעת נמצאים אנחנו על אניית הגירוש  "ראנימיד פרק" במרתפים. מכלאות האנייה מוקפת רשת ברזל גבוהה. 1400 איש יושבים ושוכבים הצפיפות גדולה. באנייה אין שום רהיטים . ישנים, אוכלים וגם לומדים על הרצפה. כבר שלשה שבועות חיים אנו בתנאים אלה.
 
האנגלים ניסו באופנים שונים להכריח אותנו לרדת בצרפת אבל שום דבר לא שבר את עוז רוחנו ולא הסכמנו לרדת. ביום הראשון בנמל דה-בוק ביקרה אצלנו משלחת צרפתית. אנשי המשלחת ביקשו אותנו בשם ממשלתם שנרד על אדמת צרפת והבטיחו לתת לנו תנאי חיים טובים . אבל אנחנו ענינו להם שכבר די סבלנו בגלות אירופה ולא נחזור אל אדמת אירופה. רק דרך אחת לפנינו והיא לארץ ישראל. בסוף שרנו התקווה ורבים בכו מרוב התרגשות.ובצרפת לא ירדנו כי אנחנו לא בין היורדים אנחנו בין העולים !
14.8.47  
תמונה 3 
 
הבריטים נואשו מתקוותם להוריד את הנוסעים בחופי צרפת והחליטו להחזירם למחנות הפליטים –  בגרמניה. לפרשת  "יציאת אירופה " היה הד פוליטי רחב בעולם. אין ספק שנדודיהם וסבלם של המעפילים השפיעו על נציגי האומות בעצרת האו"ם להחלטה בדבר חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית.
 
מכל המשפחה הענפה לא נותר איש.
שהינו במחנה כשנה 
      
תמונה 4 
בקיץ  1948 –  הגיעו אישורי העלייה
תמונה 5 
 
כעולים חדשים בא"י אישור לקבלת מפרעה  בסך  2  לירותבארץ 
תמונה 6 
 
בישראל חגגנו את חגי ישראל פורים  1950 – בתחפושת ליצן
תמונה 7 
1952 – אנחנו כבר ותיקים וכבר עוזרים לעולים החדשים להיקלט בארץ.
תמונה 8 
משוב ותודות על תכנית הקשר הרב דורי
תודה לאיילת שחק על ריכוז הפרויקט לנגה על תמיכה טכנית, לעידית מגן על עזרה תמיכה והייעוץ, לאשרת  צייכנר חונכת ותומכת. בזכותכן למדתי שגיל הוא לא מכשול כדאי  תמיד להמשיך ליצור ולפעול.                                                           שרה גורן – חרות 
 
העשרה
סרטיפיקט: "סרטיפיקט (מאנגלית: immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון".
 
אקסודוס, יציאת אירופה תש"ז : "אין ספק שהמבצע הידוע ביותר של ההעפלה היא הפלגתה של האונייה "אקסודוס" ומאבקם של מעפיליה. ב-1946 רכשו אנשי "המוסד לעלייה ב'" בארצות הברית את אוניית הנופש הישנה "פרזידנט וורפילד" (Presidend Warfield), שיפצו אותה והביאו אותה לאיטליה. האיטלקים עיכבו את האונייה בלחץ הבריטים, אך היא הצליחה לחמוק מהם והגיעה ביולי 1947 לנמל סֵט (Sete) בצרפת, שם קיבלה את שמה העברי "יציאת אירופה תש"ז".
תכנית הקשר הרב דורי, 2004
מורה מובילה אילת שחק

מילון

סרטיפיקט
סרטיפיקט (מאנגלית: immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון.

"אקסודוס" - "יציאת אירופה תש"ז".
אין ספק שהמבצע הידוע ביותר של ההעפלה היא הפלגתה של האונייה "אקסודוס" ומאבקם של מעפיליה. ב-1946 רכשו אנשי "המוסד לעלייה ב'" בארצות הברית את אוניית הנופש הישנה "פרזידנט וורפילד" (Presidend Warfield), שיפצו אותה והביאו אותה לאיטליה. האיטלקים עיכבו את האונייה בלחץ הבריטים, אך היא הצליחה לחמוק מהם והגיעה ביולי 1947 לנמל סֵט (Sete) בצרפת, שם קיבלה את שמה העברי "יציאת אירופה תש"ז

ציטוטים

”בזכותכן למדתי שגיל הוא לא מכשול כדי להמשיך ליצור ולפעול “

הקשר הרב דורי