מאגר סיפורי מורשת

שמי קלאוניסה, שם ברזילאי השם מברזיל, השם העברי הוא חיה. שם חיבה הוא פופי שם המשפחה הקודם שניידמן, שם המשפחה שונה לבן שלוש כן הייתי שלמה עם השינוי בעקבות הנישואין. נולדתי בברזיל בתאריך 9.2.1956 אני בת אמצעית במשפחה וקיבלתי יחס שונה כי הייתי בת בין שני בנים. יש לי שני אחים שניהם נשואים לגדול יש שלושה ילדים ו-4 נכדים הקטן גם נשוי יש לו שני ילדים ושני נכדים. עד גיל 12 גדלתי בברזיל מגיל 12 גדלתי בישראל.

סבתא ובטו ופביו – אחים של סבתא

המילה מזיכרונות ילדותי "עלייה" מזכירה לי את העלייה מברזיל לארץ ישראל. היה לי קשה להסתגל. שטנו באנייה כחודש ימים והגענו לאיטליה. שהינו שבוע באיטליה כשחיכינו למטוס שיביא אותנו לארץ ישראל. בשנת 1968 הגענו לישראל אחרי דרך ארוכה סאו פאולו שבברזיל.

הייתי בפנימייה שלושה חודשים היה קשה וההורים הוציאו אותי חזרה הביתה. הבית היה קטן בן שלושה חדרים. ישנתי עם בני אחי בואו החדר והיינו 6 נפשות. היה מאכל שאמי בישלה והכינה תמיד: אורז ושעועית שחורה זה מאכל ברזילאי שנקרא פז'ואדה. אני זוכרת, את השיר "אמא" בשנת 1968 של יהורם גאון. שרו שיר זה באחת הפעילויות כשישבנו מסביב למדורה בפנימייה בה הייתי. כששמעתי את השיר זה העציב אותי מאוד כי התגעגעתי מאוד לאמי. עם החברים והחברות שיחקתי מחבואים, גו'לים, גוגואים וחמש אבנים. חלק מהמשחקים מוכרים היום וחלק לא מוכרים. תמיד שיחקתי קרוב לבית.

עד גיל 12 גדלתי בברזיל. בגן הילדים הייתי בברזיל, לא זוכרת משם משהו. גם בבית הספר היסודי למדתי בברזיל, היה כיף ונעים שם, אך עזבתי באמצע שנת לימודים כדי לעלות לארץ וזה לא היה קל. את הלימודים בבית ספר התיכון כבר למדתי בנצרת עלית. אירועים משמחים מאוד בחיי הם חתונתי: התחתנתי בגיל 17 ולידת בני, ילדתי את בני, אבי הבכור בגיל 19. לאחר לידתו של בני ליאור, הוא חלה בגיל חודשים בחיידק בשתן והיה מאושפז במשך שבועיים. זו הייתה חוויה קשה עבורי. סיימתי לימודי בתיכון ועשיתי את מבחני הבגרות. מקום העבודה הראשון שלי היה בעבודה משרדית, מקצוע שרכשתי את המקצוע בארץ. אני עדיין באותו מקצוע ובעוד שנה וחצי אני פורשת לגמלאות (פנסיה).

לא שרתתי בצבא כיוון שהתחתנתי בגיל צעיר. הכרתי את בעלי בנצרת עלית בשנת 1973 התחתנו, שהייתי בת 17 וחצי, יש המון תמונות מהחתונה. בגיל 19 ילדתי את אבי, בגיל 23 ילדתי את ליאור, ובגיל 30 ילדתי את לירן. ילדתי שלושה ילדים. חיתנתי שלושה ילדים, נולדו לי שמונה נכדים ואני מאוד מאושרת שיש לי שלושה בנים, שמונה נכדים ועדיין אין לי נינים. אני מקווה להיות בריאה ולראות את נכדיי גדלים ומתחתנים, ומביאים לי המון נינים ונינות.

היום אני עדיין עובדת בתור מזכירה בבית חולים בילינסון, שם אני עובדת כבר 39 שנים. אני מרוצה מעיסוקיי היום. מאוד חשוב ללמוד להמשך החיים ולעבוד במקצוע שנהנים ממנו. עדיין לא יצאתי לגמלאות (פנסיה) בעוד שנה וחצי אצא, ואז אעשה תכניות לעתיד בעזרת ה'.

הזוית האישית

סבתא קלאוניסה: אני מאוד נהניתי מהתכנית היה לי כיף ללמד את ניב

ניב:  לי היה כיף לשמוע את סיפורה של סבתא