מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה של גוסטא

מפת אוקראינה
מפת העיר צ'רנוביץ' בו המשפחה שהתה בגטו
חייה בגטו ובגולה של סבתא שלי

סבתא (גוסטא וינשטן) וסבא (סמואל וינשטן) שלי, עלו לארץ  בשנת 1972 בתאריך 22 באוגוסט מאוקראינה.

סבתא שלי (גוסטא וינשטן) נולדה בתאריך ה-14  באוגוסט, 1939, ומפה שמה (אגוסט=גוסטא). סבתא לא זוכרת הרבה על הגטאות אבל היא זוכרת שאמא שלה (נחמה ניירמן) עבדה במחנה עבודה שהיה בצ'רנוויץ, אוקראינה.

סבתא ואמא שלה הופרדו מאבא שלה (מנדל ניירמן) ונשלחו למחנות עבודה. במחנות העבודה נחמה לקחה את סבתא על הגב וקשרה סביבה צעיף מיוחד. בסוף המלחמה נשלחה הודעה קשה אל נחמה, בהודעה נכתב שמנדל ז"ל נרצח על ידי האויב הנאצי ולא שרד את מחנות העבודה ולכן נשלח אל מחנה ההשמדה לבוב, יהי זכרנו לברכה.

לאחר ההודעה, לסבתא לא היה קל להתמודד וגם לאימה נחמה ולכן מרגע זה כל התמונות שלה לא היו יותר עם חיוך. אמא שלה התפרקה אבל עדין הצליחה להחזיק מעמד ולגדל את ילדתה. מהר מאוד הן מצאו את ביתן החדש בכפר מילינסק שליד העיר צר'נוויץ, לשם הן עברו בהמשך ב-1957.

הזמן חולף ובינתיים סבתא גוסטא וסבא סמואל נישאים ואמא שלי נולדת בשנת 1964. הכל היה טוב אבל כחצי שנה לאחר מכן נחמה ניירמן נפטרה. לאחר שמונה שנים הם עלו ארצה, בעזרת דוד שגר בנתניה שנתן להם ויזות (היו לו קשרים). בהתחלה הם גרו חודש אצלו בבית בנתניה ואחרי זה עברו למגדל העמק, שם הם גרו בבניינים בחסות המדינה ורק אחרי זה קנו בית.

בביתם הנוכחי סבתא הלכה לעבוד בתפירה (אחד התחביבים הכי גדולים שלה) וסבא הלך לעבוד ב"עלית" ושם הוא העלה כמה קילוגרמים……

באחת התמונות של סבתי ניתן לראות את הצעיף שנחמה החזיקה בו את סבתא גוסטא בכל זמן המלחמה. הצעיף הגיע אליה דרך דוד משה לייזר אשר היה נהג משאית. באותה תקופה היה מחסור בביצים באוקראינה ולכן דוד משה קיבל תפקיד להוביל ביצים מישראל. במהלך המסע הוא רצה לקנות מתנות לקרובים (זאת מסורת) לכן הוא ביקר בשוק בירושלים וקנה שם את הצעיף.

כך שלמעשה מקור הצעיף ששירת את אימה של סבתי במלחמה הוא בארץ.

הזוית האישית

סיפורה של גוסטא ויינשטיין תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר העמק המערבי ביפעת בסיוע המורה לירון אזולאי.

מילון

וינשטן
שם משפחה, שניתן בעבר ככל הנראה למשפחות שעסקו ביין

ציטוטים

”''היא ואמא שלה הופרדו מאבא שלה והוא לא שרד את מחנות העבודה''“

הקשר הרב דורי