מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העליה שלי לארץ

חלק מקבוצת הקשר הרב דורי
אלי ויונתן במפגש בבית הספר
ממרוקו לחיפה

קוראים לי אלי, נולדתי בשנת 1948 במרוקו בעיר סלא, עיר נמל בצפון מערב מרוקו. בעיר הייתה קהילה גדולה, מהבולטות ביהדות מרוקו והיא הייתה עיר של מקובלים (מקובל הוא כינוי ליהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית).

בשנת 1955, בחודש פברואר, כשהייתי בן 7, יצאנו ממרוקו לתחנת מעבר בצרפת ובחודש אפריל עלינו על אונית מעפילים בשם "קוטוביה". לאחר הפלגה של מספר ימים הגענו לחיפה אל תחנת מעבר בשם "שער עליה". בתחנת המעבר שהינו במשך חודשיים ומשם פינו אותנו למעברת עיר המפרץ. כאשר הגענו למעברה לא היו בה צריפים פנויים וכך הסתובבנו ללא מקום לישון במשך שבועיים. כשהתפנה צריף הוא היה בגודל של 20 מטר מרובע וגרנו בו שבע נפשות יחד. לכל ארבעה צריפים היה "חדר שירותים" אחד, משותף. השירותים היו מורכבים מפחון ובתוכו חבית שהייתה קבורה באדמה.

לא ידענו עברית וחלק גדול מהזמן לא למדנו כי לא ידענו את השפה. אבל, כמובן שלאט לאט למדתי את השפה, השלמתי את כל הלימודים החסרים והמשכתי בחיי.

מאז עברו הרבה שנים. היום אני (גם) מתנדב בבית הספר קדימה שבקריית ביאליק. במסגרת התנדבותי שמחתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם התלמיד יונתן שמריהו. הפעילות שלנו בבית הספר נקטעה בשל מגפת הקורונה, אך חלק קטן מסיפורי הצלחתי לספר. אני מודה על ההזדמנות שניתנה לנו לעבוד יחד ולהכיר מקרוב.

בשיעור הקשר הרב דורי בבית הספר

תמונה 1

הזוית האישית

אלי: לצערי, הפעילות שלנו יחד נקטעה בשל מגפת הקורונה, אך בכל זאת הספקנו להיפגש. אנחנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו לעבוד יחד ולהכיר מקרוב.

מילון

מקובל
כינוי ליהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית

נגיף הקורונה
נגיפי הקורונה התוקפים בני אדם מועברים מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע ישיר עם הפרשות חולים, או העברה טיפתית.

ציטוטים

”מאז עלייתי ארצה עברו הרבה שנים והיום אני מתנדב בבית הספר קדימה שבקריית ביאליק.“

הקשר הרב דורי