מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה מפרס

מעין מעניקה לסבא מתנה ליום ההולדת
סבא שלי ואבא שלו בבר מצווה
העזיבה החפוזה מהעיר שיראז וההתיישבות בארץ.

סבא נולד בחודש תמוז בשנת 1944 בפרס בעיר שיראז. סבי גר בפרס עם ההורים שלו ושלושת אחיו' באווירה דתית ושמחה. בעירם הייתה קהילה יהודית טובה, וגם היחסים עם הערבים היו מכבדים. גם המלך ששלט אז היה מלך טוב ליהודים, אך אם היה אדם שלא נהג על פי החוקים, גנב או רצח, עונשו היה תלייה ואז קראו לכולם לראותו כדי שלא ינהגו כמוהו. סבי למד בחיידר ושם למד את קריאת שמע בעל פה ועוד דברים שונים על היהדות. מי שלא רצה ללמוד כמו כולם, היה המורה מכה אותו על קצות האצבעות.

בעירם היו הרבה נחלים בצדי הדרכים וסבי אהב לשחק שם עם אחיו בכל מיני משחקים. בפרס אבא של סבא שלי היה מתפרנס מעבודות המסחר ואמו הייתה עקרת בית.

יום אחד בשנת  1950 כשסבי היה בן 5, באו מן הסוכנות היהודית בהפתעה אל המשפחה של סבא, ואמרו להם מהר לארוז את כל חפציהם ולעלות לארץ ישראל. ב-24:00 בלילה הביאו משאיות גדולות, העלו אותם למשאית ונסעו עד תורכיה. הם הגיעו לשם ב-3:00 לפנות בוקר.

מתורכיה הטיסו אותם במטוס לארץ ישראל והביאו אותם לשער העלייה בפרדס חנה. שם הם היו כחודש וכעבור חודש העבירו אותם למושב זלדיה {זרחיה}. במושב היו 50 משפחות וכל משפחה קיבלה אוהל וגם כמספר הנפשות לכל משפחה, הביאו מיטות קפיציות שנקראות "מיטות בן גוריון". שם חיו באוהלים כ-6 חודשים עד שהעמידו  צריפים לאורך המושב. כל בוקר החיילים היו מביאים להם מים ומזון, נתנו להם תלושים כדי לקנות בגדים ומזון. היה מגיע אוטובוס גדול הנקרא "משביר" ובו קנו את כל הביגוד. אביו של סבא, עבד במשואות יצחק. הוא הביא אבנים וסלל כבישים עם עוד חברי מושב.

בגיל 6-8 למד סבא  במושב, במבנה ציבורי שבו התרכזו מספר ילדים מיישוביי האזור: שפיר, עין צורים ועוד. עד גיל  12 סבא למד בזרחיה. ואז עבר לבית ספר "שפיר" שנבנה בשנת 1956 ממבני עץ ובו ריכזו את כל ילדי המושבים והקיבוצים בסביבה.

סבי למד ב"שפיר" עד כיתה ח' ובכיתה ט' עבר ללמוד בנתיבות, בישיבת "תורה ומלאכה". כשסיים ללמוד בישיבה התגייס לצבא, ליחידת חימוש בחיל השריון, שם עשה שירות צבאי כ-3 שנים. לאחר שסיים את השירות הצבאי עבד במשק עם אביו. במשק גידלו חלקה של עגבניות, מלפפונים, קישואים, פירות שונים וגם פרות. הייתה להם פרה גרמנית שעמה עבדו בשדה.

בשנת 1967 החל סבי לעבוד בתור מורה באשקלון במרכז הנוער.

בשנת 1972 נפגש סבי עם סבתא והתחתן. חברה של סבתא שלי הכירה ביניהם.

בשנת 1973 נולדה דודתי טלי בתם הבכורה. בשנת 1974 נולד אבישי בנם השני. בשנת 1976 נולד יניב בנם השלישי. בנת 1978 נולד גיא בנם הרביעי. בשנת 1981 נולדה ליטב (אימי) בתם החמישית.

בשנת 1986 נולד אוהד בנם השישי. ובשנת 1991 נולדו חננאל (חן) ובן שמעון בניהם השביעי והשמיני.

לסבי וסבתי מצד אמא, יש שמונה ילדים והם גדלו, חלקם התחתנו, נולדו להם 30 נכדים עד היום  וברוך ה' והם חיים עד עצם היום הזה באושר ועושר.

הזוית האישית

מעין: נהניתי לכתוב על סבא נתן, למדתי המון על עברו. סבא שמח לשתף את סיפורו ודיבר על תקופת העבר עם ניצוץ בעיניים. הייתי רוצה לאחל לסבא עוד שנים רבות טובות ובריאות איתנה, שימשיך לרוות נחת מילדיו ונכדיו. סבא איחל לי רק טוב ושכל משאלותיי יתגשמו.

מילון

חיידר
"חדר" או "חיידר" נקרא גם בשם תלמוד תורה והינו מוסד חינוך לימודי, המיועד לבנים בגילאי 6-14 (כיתות א'-ח').

שיראז
העיר שיראז שבפרס ידועה ביופיה, כלכלתה של העיר נשענת על גידולי גפן, פירות הדר, כותנה ואורז בסביבתה. העיר מפורסמת בזכות הגנים המרובים

ציטוטים

”"אין דבר העומד בפני הרצון" למרות שהעלייה והקליטה היו קשים, הרצון העז להיות בארץ הקודש ולהקים משפחה גבר על הקשיים.“

הקשר הרב דורי