סיפור העלייה ממצרים לארץ ישראל
בשנת 1957 עליתי ממצריים לארץ ישראל יחד עם הוריי, אחיי וכל משפחת אימי .
כאשר קם במצריים הנשיא ג'מאל עבד אל נאצר שלקח את השלטון מהמלך פארוק, שהיה ביחסים טובים עם האנגלים ששלטו אז במצריים, הוא עשה רע ליהודים. אבי שירת בצבא האנגלים, הוא היה חייל בצבא הבריטי ובעל אזרחות אנגלית. היהודים היו במצב כלכלי טוב, כי סבי, אליעזר פניאס, שהיה יושב ראש הקהילה היהודית במצריים דאג שלא יחסר דבר ליהודים, גם בבתי הספר היהודים ובכל בתי הכנסת באלכסנדרייה.
כשהגענו לאיטליה הגיעו אנשי הקונסוליה הבריטית כדי לקחת אותנו לאנגליה ולתת לנו את כל המגיע לאבי, אולם אימי רצתה לעלות עם אחיה לצרפת. הקונסוליה הבריטית אישרה לנו לעלות לצרפת וקיבלה על עצמה את כל השהות שלנו בצרפת, שהינו בבית מלון מפואר למשך שלושה חודשים. אחרי המלון נסנו למחנה בשם "קומפט דה רנאס" שם ישבו היהודים לפני העלייה לארץ. עלינו כולנו כולל משפחת אימי לאנייה, שרנו בעברית -"דוד מלך ישראל",ועוד שרנו "ארצה עלינו". ימאי מצרי קרא למפקד והודיע לו שאנחנו שרים בעברית, המפקד שהיה איש טוב שלח את הימאי מפניו ואמר לו תן להם לשיר כמו שהם רוצים, כי אלוהים הציל אותנו ואותם יחד.
במגדל העמק למדנו בבית ספר "שלום עליכם" למדתי בתיכון דו -שנתי ואחר כך למדתי בבית הפקיד בחיפה -הנהלת חשבונות ועבדתי כשנתיים כמנהלת חשבונות במפעל לקוסמטיקה "הלנה רובינשטיין".
במצריים אימי לימדה עם אימו של בעלי והכרתי אותו במגדל העמק. בגיל 18 נישאתי לבעלי חיים חדד, הוא עצמו היה תושב מגדל העמק והגיע לארץ ממצריים ב-1957. ב-1964 וילדתי את ביתי הבכורה ב- 1965 כשילדתי אותה הייתי בת 19 ובעלי היה בן 21 . כשילדיי עברו ליבנה עזבתי את בת ים ובאתי ליבנה בשנת 2004 בשנה זאת נפטר בעלי ונכדתי ליאור נולדה.
מילון
ג'מאל עבד אל נאצרהיה נשיא מצרים משנת 1954 ועד למותו, לאומן ערבי והבולט שבמנהיגי מדינות ערב במאה ה-20.