מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה לארץ

נולדתי בטריפולי שבלוב, הורי היו מאוד ציונים וחיכו מאד לעלות ארצה.

בהתחלה היו קשיים ולא כל כך נתנו לכולם לעלות לארץ. בסופו של דבר, שנה אחרי קום המדינה בשנת 1949 כשהייתי בת עשר, אני ומשפחתי עלינו לארץ באונייה. באונייה היו הרבה מאד אנשים ואני שחליתי במחלת ים, ביליתי רוב הזמן למטה בתאים עם אמא שלי.

כשהגענו ארצה, לנמל חיפה, אבי ירד אלינו לתאים וקרא לי ולאמי לבוא לראות את ארץ ישראל, מאוד שמחנו. התקלחנו ואמי חפפה לי את הראש, התלבשנו מאוד חגיגי לכבוד הירידה לארץ. כשירדנו לחוף עברנו ביקורת כניסה ועשו לי די-די-טי, זה היה מקובל באותה תקופה, כאמצעי למלחמה בטיפוס ומלריה. בכיתי מאוד כי זה לא היה נעים. משם העבירו אותנו למעברות בחדרה.

אפילו שהיה קשה בארץ ישראל, שמחנו לעלות ארצה.

גדלתי, למדתי, ולימים הייתי מורה ונשלחתי ללמד בישוב עולים באור עקיבא. תמיד אהבנו את המדינה למרות שלא תמיד היה קל. עד היום אני גרה בחדרה ויש לי ארבעה ילדים ושלושה עשר נכדים וכולם מדהימים.

סיפור על חפץ – גביע הקידוש

את גביע הקידוש הכין סבא של אבא שלי והוא עובר מדור לדור כבר ארבעה דורות ועכשיו הוא אצל אחי הבכור.

קידוש בימי שישי

בילדותי גדלתי בבית דתי מסורתי ובימי שישי הייתה מתאספת כל המשפחה סביב השולחן. עורך הקידוש היה או סבא שלי או אבא שלי.

היום אני שומרת על המסורת ואני וכל משפחתי, ילדיי ונכדיי עושים את הקידוש בביתי ובני הבכור עורך את הקידוש.

הזוית האישית

סבתא דינה ונכדתה הילה השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בהובלת המורה קלאודיה רונן והמדריכה אריאלה שגיא.