מאגר סיפורי מורשת

אני חוה, נולדתי בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1949. עליתי לארץ בעליית הנוער בגיל אחת עשרה, בערך עם אחותי שקטנה ממני בשנה. במרוקו נשארו ההורים שלי, שתי אחיותיי ואח. לאחר מכן נולדו עוד שתי אחיות ואח. במהלך התקופה שעליתי לארץ נפטרו שתי אחיות.

יצאנו בלילה לבית ספר "אליאנס" (רשת בתי ספר יהודיים במרוקו) שלמדנו בו, ישנו שם לילה ובבוקר העלו אותנו על משאיות שהובילו אותנו לשדה התעופה וטסנו לצרפת.

גרנו שנה בגרנוב שבצרפת, שם חגגתי בת מצווה. אבא הגיע לבקר אותנו בצרפת כתייר ורצה לקחת אותנו (אותי ואת אחותי) חזרה למרוקו. אנחנו לא הסכמנו כי רצינו לעלות לארץ ישראל.

אימא שלי ואחותה אורה בגרנוב צרפת חוגגות בת מצווה

חגיגת הבר מצווה בגרנוב שבצרפת

בשנת 1950 עלינו לארץ מצרפת באנייה "גלילה". הגענו לפרדס חנה למחנה מעבר של עליית הנוער. לאחר חודש אחותי עברה ללמוד בבית ספר תלפיות בירושלים, אותי העבירו אותנו ל"מקווה ישראל", בית ספר חקלאי בין חולון לתל אביב. היינו במקווה ישראל יחד 30 ילדים שעלו בעיקר מצפון אפריקה (מרוקו, תוניס, מצרים).

במקווה ישראל למדנו חקלאות. עבדנו בערוגות הפרחים. חלק מהיום למדנו בבית הספר וחלק מהיום עבדנו בחוץ בערוגות. קטפנו אפרסקים, שזיפים ועוד מיני פרות. ישנו בחדרים חלק של הבנים וחלק של הבנות. ארבע בנות בכל חדר. לכל קבוצה היה חדר אוכל נפרד. ארוחת עשר היינו אוכלים בחוץ. למורה שלנו קראו יעקב בס. הוא נקרא המדריך שלנו וגר עם המשפחה שלו במקווה ישראל.

אחרי שנתיים בערך עברתי לגור אצל דודה שלי, שעלתה לארץ, בשיכון המזרח בראשון לציון. למרות שחיינו במקווה ישראל ללא המשפחה אני זוכרת חוויות טובות מתקופה זו.

הזוית האישית

אלה: היה מעניין, חוויתי, למדתי רבות מהסיפורים על סבתא . התכנית הזו חיברה בינינו.

סבתא חווה: נהנתי מהחיבור לאלה, כייף לספר לילדה חוויות, היה לנו זמן איכות יחד.