מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור העלייה והקליטה מפי סבתי הגב' רגינה (ג'ינה) דנקנר

אני וסבתא בביתה ואני מראה לה תמונות
תמונה מליל כלולותיה של ג'ינה, 5.1.1955
התפתחות הרגש הציוני של ג'ינה לעם ישראל וארץ ישראל

שמי רגינה דנקנר, נולדתי בבוקרשט רומניה בשנת 1926 בתקופת שלטונו של המלך מיכאי הראשון ואביו המלך קרול השני. הם שלטו לסירוגין עד שנת 1947. אחר כך עלה והשתלט ברומניה השלטון הקומוניסטי. אבא היה רפד ואימא הייתה עקרת בית. הייתה לי ילדות נפלאה וגרנו במקום מרכזי בעיר הבירה של רומניה, בוקרשט, גרנו בבית יפה.

למדתי ביסודי ואחר כך בבית הספר התיכון "פוקשניאנו" בבוקרשט עד לסיום הלימודים כולל בגרות בשנת 1945. התקבלתי לאוניברסיטת "ק.י. פרחון" בבוקרשט, לפקולטה למדעי הרוח (פילולוגיה) וסיימתי תואר ראשון בשנת 1949. מקצוע ראשי: שפה וספרות צרפתית. מקצוע משנה: שפה וספרות אנגלית וגרמנית.

תקופת המלחמה העולמית השנייה הייתה קשה לכולנו ובמיוחד לחבריי ובני משפחתי. רבים מהם הוכו ברחובות בשל יהדותם. נאלצנו לענוד טלאי צהוב על הז'קט, המעיל החולצה. כלומר, במקום בולט כדי שכולם יוכלו לראות ולדעת שהמוצא שלנו הוא העם היהודי. מצד שני המלך לא אִפְשר לנאצים לשלוח את היהודים בטרנספורטים לטרנסניסטריה. זו תקופה שבה התגבשה בי הציונות וההחלטה לעלות לישראל.

עליתי לבד בשנת 1950. הגעתי לחיפה באונייה "טרנסילבניה" שעל סיפונה 1659 עולים מרומניה. הגעתי לחיפה ביום הולדתי, ה-24 לספטמבר, ואני בת 24. ירדתי מהאונייה לחוף ושמו לי די די טי על הראש. נקלטתי במעברת דוד, מעברה לעולים חדשים במבואות חיפה. בין ספטמבר לנובמבר 1950 עבדתי בחיפה כעוזרת בית.

בחודש נובמבר 1950 נסעתי לירושלים ולמדתי באולפן לעברית בשם "עציון". הלימודים כללו מגורים במשך שישה חודשים. בתום האולפן ביקשתי ללון שם עוד שלושה חודשים כי לא היה לי עדיין מקום דיור חלופי. נשארתי באולפן עד אוגוסט 1951. ההורים שלי הגיעו בינתיים לחיפה. אימא באה לבקרני באולפן בירושלים וישנו יחדיו על אותו המזרן.

מחודש ספטמבר 1951 עד תחילת 1953 גרתי במעברת דוד בצריף 130 ג'. אחר כך עברתי לגור ב"בית החלוצות", חדר 55, ברחוב יל"ג 3 בחיפה עד לינואר 1955 (החודש שבו התחתנתי). במקביל, התחלתי לעבוד כמורה לאנגלית וצרפתית בבית הספר פבזנר בחיפה ובית ספר אחר במחנה דוד ליד המעברה במבואות חיפה.

תמונות משותפות שלי ושל סבתא ג'ינה

תמונה 1

עץ המשפחה של נעה דנקנר וסבתא ג'ינה

תמונה 2

 

הזוית האישית

נעה: יש לי קשר מיוחד לסבתי. היא מאוד אוהבת אותי ואני מרגישה שבשבילה אני ואחותי זה כל עולמה (כמעט). כל יום אני מתקשרת ואנו מדברות זו עם זו ורואות זו את זו במסך הקטן של הטלפון הנייד. היא מאוד מתרגשת שאני מתקשרת ואינה ישנה כאשר אני לא מרגישה טוב. היא תמיד שם לעזור, לקנות לתמוך ואף פעם לא שמעתי ממנה את המילה "לא". זה תמיד "כן" לכל מה שאני מבקשת. אני מציירת לה וכותבת לה ברכות. היא תמיד מתעניינת בי גם אם לא עשיתי משהו מיוחד. היא תמיד רוצה לדעת איך עבר היום שלי. אני דואגת לבריאותה אבל היא כועסת אם אני מנסה לנווט את השיחה לבריאותה.

מילון

שלטון קומוניסטי
שלטון של המפלגה הדוגלת בקומוניזם. קומוניזם: השקפת עולם הדוגלת במשטר חברתי ללא ניצול וללא הבדלי מעמדות תוך הַלְאַמַת כל אמצעי הייצור והנכסים (כלומר, כל הנכסים כולל בתים ומפעלים שייכים למדינה ולא לאדם הפרטי. זה הפירוש של המילה הלאמה). מדובר בשלטון שאינו דמוקרטי, שלטון קיצוני.

רפד
האיש שמרפד את הכורסא והספה בספוגים, קפיצים וכיסויי בד.

טרנספורט
משלוח. מדובר ברכבות משא אשר לתוכן הוכנסו יהודים רבים בצפיפות נוראה. הרכבות נסעו במשך מספר ימים ליעד הסופי שהיה מחנה ריכוז, מחנה עבודה, גטו (מקום צפוף שנעשה צפוף הרבה יותר בעקבות הטרנספורטים) או מחנה השמדה. הדלתות של הקרונות נסגרו בבריחים מבחוץ ולא ניתן היה לברוח מהן. יהודים רבים מצאו את מותם בטרנספורט בגלל הצפיפות, העדר מים והעדר מזון.

טרנסניסטריה
מילה המורכבת למעשה משתי מילים. "טרנס" שפירושה מעבר ו"ניסטרו" שהוא שם של נהר באוקראינה. זה אזור באוקראינה מעבר לנהר הניסטרו (שנקרא גם דנייפר) אשר בו רוכזו יהודי רומניה והסביבה. למעשה, מחצית מיהודי רומניה מתו בטרנסניסטריה כתוצאה ממחלות ורעב.

טרנסילבניה
הוא השם של האנייה שהביאה עולים לישראל אבל את השם האנייה קיבלה מאזור ברומניה, שנקרא טרנסילבניה.

די די טי
אלה ראשי תיבות של חומר כימי רעיל. השתמשו בו כדי לחטא יהודים בטרנסניסטריה כנגד פרעושים וכינים. לא היה צורך להשתמש בו לחיטוי העולים החדשים שהיו נקיים ובריאים. באותה תקופה בארץ, חששו ולא רצו לקחת סיכונים, לכן השתמשו בחומר על העולים החדשים כאילו מדובר בבעלי חיים.

מעברה
כדי לשכן את העולים החדשים המדינה יצרה מעברות. כלומר, צריפים בעלי קומה אחת וללא יסודות שקל להקימם. מדובר בבניה קלה תוך שימוש בעץ, פח, לבנים ומשטחי בטון. קל להקים מעברה בתוך מספר שעות. המעברות היו מיועדות למשכן זמני. הבעיה הייתה שהמעברה יצרה צפיפות גדולה בין אנשים שהגיעו ממקומות שונים בעולם. לאנשים שונים יש שפות שונות ומנהגים שונים. נוצר חיכוך רב בין העולים במעברות לבין עצמם ובינם לבין ההנהגה. ההנהגה היטיבה עם העולים מרומניה למשל והם הועברו די מהר למשכן אחר וקבוע. אחרים נתקעו במעברות עוד זמן רב.

בית חלוצות
בית מגורים לנשים חלוצות ובמיוחד עולות חדשות. למשל, ג'ינה הייתה מורה לשפות וחשובה לישוב העברי בארץ ישראל ללימוד השפה הצרפתית והאנגלית. חלוץ פירושו להיות הראשון לבצע פעולה מסוימת. ג'ינה הייתה חלוצה בתחום הוראת השפות במדינה החלוצה. כלומר, גם המדינה היא חלוצה או ראשונה לייבש ביצות, ללמד ולחנך את הדור החדש לאחר סיום המנדט הבריטי (השלטון הבריטי על ארץ ישראל), להעביר מים מהכנרת בצפון אל הדרום היבש ועוד. יש גם רחוב בחיפה שנקרא רחוב החלוץ.

רחוב יל"ג
הרחוב בחיפה נקרא על שם יהודה לֶיְיבּ גורדון (יל"ג) שהיה משורר חשוב וידוע בקהילה היהודית ברוסיה.

ציטוטים

”"יש כל כך הרבה אנשים מוצלחים שהגיעו לשום מקום רק בגלל שלא היו יכולים לשבת, ללמוד, להשקיע ולהתקדם"“

הקשר הרב דורי