מאגר סיפורי מורשת

סיפור הקמתה של מדינת ישראל והחזרה לציון – משאת נפשו של כל יהודי, כרוך היטב בסיפור המשפחתי שלנו.

סבתא רבתא של אורי עלתה ארצה בשנת 1945, ניצולת שואה יחידה מכל משפחתה ממחנה ההשמדה אושוויץ. היא עלתה בעליית הנוער לקיבוץ קריית ענבים, נערה בת 15, לאחר כל תלאות וזוועות השואה הנוראה. בארץ, בתקופה זו היא נתקלת במאורעות טרום הקמת המדינה, השליטה על הכביש לירושליים, הקרבות על מעבר השיירות לאספקת מזון לנצורים בירושליים.

היא הייתה למעשה שוב במרכז הפעילות הצבאית כקשרית של מפקד המוצב ששולט מול לטרון שם נערכו קרבות עקובים מדם.  בנוסף קריית ענבי, הייתה בסיס להתארגנות ליציאה לקרבות ולמלווי השירות הפלמחניקים מגדוד הפורצים שיוצאים לתקיפות בכפרים הערביים הסובבים.

שוב היא נאלצה לחוות אירועי מלחמה, הרוגים ופצועים, אך הפעם זה שונה, הם נלחמו על חייהם, על ארצם, והם הגנו בחרוף נפש על העם הצעיר שנאחז באדמתו. שם בקיבוץ היא פגשה את בעלה לעתיד שהיה פלמחניק בגדוד הפורצים.

סבא רבא של אורי עלה עם הוריו, כילד בן חמש, בשנת 1932 לצריפים על שפת הים בת"א –  שכונת מכלול, שידועה בכך שקלטה מעפילים בלתי לגאליים אשר הצליחו לברוח מהשואה באירופה ואשר הבריטים ששלטו בארץ מנעו מהם להגיע לחוף. האניות עגנו הרחק בים ובלילה בסירות קטנות הגניבו את המעפילים לתוך הצריפים שעל שפת הים.

כך הגשימה משפחתנו את הגאולה הגדולה שאליה מתפלל כל יהודי באשר הוא "השיבה לציון". הם הגשימו את הביטוי "מאפר תקום" לשרידי השואה הנוראית לעמנו – משואה לתקומה.

את דרך הגאולה והמלחמה להשרדות במדינתנו הנחילו לנו הורינו ואנו ממשיכים בדרכם באומץ ובנחישות.

הזוית האישית

מאוד נהנו לעבוד יחדיו על עבודת חקר שורשי המשפחה, החזרה לארץ ישראל והמלחמה להקמתה, אשר תבועים בשורשי משפחתנו.