מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי שרה עטיה, נולדתי בתאריך 11.11.1954 במשפחה אנחנו 11 ילדים, אני השנייה מביניהם. נולדתי ברחובות. את ילדותי ואת נעוריי ביליתי במושב ברכיה.

כאשר הייתי ילדה היינו עושים משחקים מכל דבר שהיינו מוצאים ורואים. אני ואחיי היינו עוזרים במשק, בחווה ובטיפול בחיות. החוויה הכי זכורה לי היא החופשיות שהיינו מבלים וישנים אחד אצל השני ואף אחד לא היה אומר לא. כל המושב היה משפחה אחת גדולה.

התחתנתי בשנת 1981 כשהייתי בת 21. באחד מטיולינו לצפון באנו לקצרין והתאהבנו במקום. כעבור חודש ארזנו הכל ועברנו לקצרין. המעבר היה מאוד קל, באנו כקבוצה של משפחות לקצרין ותוך כמה ימים התחברנו לכל המשפחות שהיו פה והרגשנו אווירה משפחתית בין כולנו. עברנו כאשר ילדיי עוד היו קטנים. תחילה לא מצאתי עבודה רצינית, ועבדתי בעבודות מזדמנות עד שעות בצהריים. כאשר ילדיי גדלו התחלתי לעבוד כסייעת בגן בשנת 1997. כל פעם הייתי עוברת מגן לגן, לא עבדתי בגן אחד קבוע.

מאוד שמחתי על המעבר לקצרין, ביליתי כאן יותר מבכל מקום אחר בו ביליתי בחיי.

קצרין – ויקיפדיה

"קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים.שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה".

הזוית האישית

נור דבאח מביא את סיפורה של על המעבר של שרה עטיה לקצרין.