מאגר סיפורי מורשת

הילדות של סבתא יהודית

ילדותי הקשה

נולדתי בשנת 1944 בקפריסין, בעיר גבס. עליתי לארץ ישראל בשנת 1951, בגיל 7. עליתי לישראל ללא הוריי, אלא רק עם אחי ואחותי. העבירו אותי לקיבוץ מרחביה. גרתי בקיבוץ מרחביה והייתה לי משפחה אומנת שאימצה אותי. השתלבתי טוב בקיבוץ גדלתי שם חמש שנים. גרתי בקיבוץ עד גיל 12.

 קיבוץ מרחביה

"מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ הנמצא בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה')".

קיבוץ מרחביה קלט ילדים  ובני נוער, שהיגיעו לארץ ללא הוריהם. עבור ילדים רבים זה היה הבית הראשון שלהם בישראל. "עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה קלט הקיבוץ בני נוער שנמלטו משם. זו הייתה חברת הנוער הראשונה, ואחריה באו רבות. עבור בני נוער רבים הפזורים בכל ישראל הייתה מרחביה הבית הראשון בארץ ישראל".

בשנת 1955 עלו הורי לארץ ואז חזרתי לגור עם הוריי. עברתי אליהם לגור בעיר באר שבע. באותה התקופה גרנו בהתחלה באוהלים ולאחר מכן, החליפו את האוהלים לצריפים מפח, אזבזטונים. רק לאחר חמש שנים בהם חיינו בתנאים קשים במעברה עברנו לדירות.

 סבתא יהודית בצעירותה

למדתי בבית הספר "הסתדרות". חיי החברה היו קשים מאוד. אני זוכרת, שהיה  לי קשה מאוד להגיע  כל יום לבית הספר, כיוון שהוא היה מאוד רחוק, היה צריך ללכת הרבה קילומטרים. בתור ילדים היו  לנו כל מיני משחקים, למשל: תופסת, "קארה", חבל, חמש אבנים ועוד. אני זוכרת שאת כדור המשחק שלנו הכנו מסמרטוטים ישנים.

הזוית האישית

הנכדה ליאם: ממש נהינתי  מתכנית הקשר הרב דורי.

 סבתא יהודית: אמנם ילדותי לא היתה פשוטה והתמודדתי עם דברים רבים, אך תמיד הצלחתי בכוחות עצמי להתגבר ולהסתדר.