מאגר סיפורי מורשת

אבא שלי נולד בתאריך 23 בספטמבר 1951 בחדרה. אימא שלו היא ניצולת שואה שכל משפחתה נכחדה בשואה למעט אחותה – דודתו של אבי. אבא שלו היה קצין בקבע ומגיל ילדות הוא התגורר בחיפה שם הוא למד בבית ספר יסודי.

כשהוא היה בסוף כיתה ו' אבא שלו נשלח מטעם צה"ל להדריך בצבא טנזניה באפריקה. הוא גר בבירת טנזניה "דאר א-סלאם". הוא למד עד סוף בית ספר יסודי (עד כיתה ח') בבית ספר בינלאומי, ואחרי זה הוא למד בתיכון מקומי עם עוד 1,500 תלמידים. בתחילת כיתה ט' הוא חזר לארץ – לחיפה, שם הוא למד בתיכון עירוני ה', בעקבות המעברים היה לו קושי להכיר חברים ועד היום הוא בקשר עם אנשים מעטים מעברו.

אבי, ומשפחתו באחד מחופי האוקיינוס ההודי

עם סיום לימודיו התיכונים הוא התגייס לצה"ל ושירת בצנחנים שנתיים. אחרי שנתיים הוא הלך לקורס קצינים וסיים את שירותו הצבאי בדרגת סגן בשנת 1973.

לאחר השחרור הוא עבד כקב"ט באבטחה של מכלית נפט שהפליגה מאשקלון לנמלים שונים במזרח התיכון. במהלך עבודתו כמאבטח פרצה מלחמת יום כיפור והוא הוזעק לשירות מילואים בצבא, ובסיום המילואים הוא התנדב לעבור הסבה לחיל השיריון.

בשנת 1976 הוא התגייס לשב"כ והוא שירת בשב"כ עד לשנת 2004 במגוון תפקידים שהאחרון שבהם היה ראש אגף חקירות. במהלך שירותו בשב"כ היו לו קשרי עבודה עם ארגונים שונים – משטרה, צבא, פרקליטות וכו'…

במהלך עבודתו עם הפרקליטות הוא פגש את אימא שלי, שהייתה אז פרקליטה בכירה והעוזרת המשפטית של פרקליטת המדינה. בהתחלה הקשר שלהם היה סודי בגלל הפרש הגילים ביניהם והועבדה שהם עבדו ביחד, אבל אחרי זמן מה כשהם היו בטוחים שזאת אהבה אמיתית ולא רק רומן חולף הם התחילו לצאת באופן גלוי. יש להם שלושה ילדים משותפים – אחי הגדול תאם, אני ואחותי הקטנה תמר.

כיום – אבא שלי בפנסיה ומשקיע את מירב זמנו בעבודות בית ובילדיו.

הזוית האישית

איילת כהנוביץ': נהנתי מאוד לשמוע את סיפוריו של אבי ולבלות איתו זמן ביחד.